facebook
:
IMG_2920
blank
סיורו של ערן גל-אור | טל' נייד: 050-4000026

ערן מציע לנו לחוות את כניסת השבת בירושלים בדרכים שונות, ומציג בפנינו עשר אפשרויות מרגשות ומעניינות להשתתף בקבלת השבת בירושלים.

סיפור אישי – הבית השני שלי בירושלים:

מפי מעין גלנדאור, קרובת משפחתם של ערן ודוד

"כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נ"ו, ז). פסוק זה מבטא יותר מכל את תחושותיי על קהילת 'ואני תפילה'. בכל פעם שאנחנו נמצאים בשבת בירושלים, אני מנסה להגיע לקבלת השבת של הקהילה המיוחדת הזו, שהפכה להיות הבית השני שלי בירושלים.

קרא עוד

קבלות שבת בירושלים... לכה דודי לקראת כלה - בין קבלות השבת המיוחדות ביותר בירושלים

חזרה
סיורו של ערן גל-אור | טל' נייד: 050-4000026. ערן מציע לנו עשר אפשרויות מרגשות ומעניינות לחוות את קבלת השבת בירושלים

קבלות שבת בירושלים - ערב שבת בירושלים הוא זמן קסום ומיוחד. אור נוגה מאיר את הבתים, תנועת המכוניות ברחובות פוחתת, ואווירה של קדושה מרחפת באוויר. בסיור זה נגלה את פניה המיוחדות של קבלת השבת בירושלים. הסיור בנוי באופן שונה מהרגיל - זהו אינו סיור רציף בו הולכים ממקום למקום, אלא מקבץ של אפשרויות מגוונות לקבל את השבת בירושלים. עשרת קבלות השבת שבחרנו הן המיוחדות והחוויתיות ביותר שמתקיימות בעיר: קבלת שבת מוסיקלית במתחם התחנה הראשונה, שנערכת עוד לפני כניסת השבת; קבלות שבת קהילתיות בהן אפשר להכיר אוכלוסיות מגוונות; תפילות שמחות ומלאות אנרגיה לצד תפילות מלאות רוח; תפילות שמתקיימות בבתי כנסת מפוארים לצד כאלה שנערכות באולמות פשוטים של בתי ספר ומרכזים קהילתיים. בכל אחד מהאירועים נפגוש קהילה מזרם אחר, ובחלקן נגלה חיבורים מרגשים בין קבוצות שונות שמתגוררות בירושלים - ספרדים ואשכנזים, סורים ואיטלקים, חסידים, רפורמים וקונסרביטיבים. כל אחד מוזמן לבחור את התפילה שמתאימה לו, ולחוות את כניסת השבת בירושלים באופן שונה ומרגש. המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן.



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
קבלות שבת בירושלים... לכה דודי לקראת כלה - בין קבלות השבת המיוחדות ביותר בירושלים
arrow מבנה הסיור: הסיור מציע אפשרויות שונות ומיוחדות לקבל את השבת בירושלים. בשונה מסיורים אחרים, הוא לא מיועד להליכה רציפה בין המקומות, אלא לביקור בכל אחד מהם בנפרד.   arrow אופי הסיור: מתאים לקבוצות קטנות, לחובבי מסורת יהודית ולזוגות. חלק מבתי הכנסת מתאימים גם לביקור של קבוצות גדולות.   arrow אורך הסיור: בדרך כלל דקות ספורות של הליכה אל בית הכנסת ובחזרה ממנו.   arrow משך הסיור: בין שעה לשעתיים, תלוי באיזו קבלת שבת תשתתפו.   arrow שעות וימים מומלצים: יום שישי אחר הצהרים, בדרך כלל זמן קצר אחרי כניסת השבת, אך במקרים מסוימים גם לפניה. השעות המדויקות משתנות מבית כנסת אחד למשנהו, ומפורטות במידע השימושי ובגוף הסיור.   arrow לתשומת לבכם: מומלץ לבדוק את שעת התפילה המדויקת מראש. חשוב לזכור שבירושלים אין תחבורה ציבורית בשבת, ולכן צריך להגיע לאזור בית הכנסת ברגל או ברכב פרטי.   arrow ציוד מיוחד: לבוש צנוע, כיסוי ראש לגברים.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
קבלות שבת בירושלים... לכה דודי לקראת כלה - בין קבלות השבת המיוחדות ביותר בירושלים



קבלות שבת קהילתיות במושבה הגרמנית ובסביבתה
חלקו הראשון של הסיור עובר בין קבלות שבת שמתקיימות באזור המושבה הגרמנית, ובשכונות בקעה וקטמון שסמוכות אליה. טקסים אלה נושאים אופי חברתי-קהילתי, והם מגוונים במיוחד. עוד לפני כניסת השבת אפשר ליהנות מקבלת שבת מוסיקלית שמתקיימת בימות הקיץ במתחם התחנה הראשונה. לאחר מכן אפשר להמשיך אל קבלת השבת של קהילת 'שירה חדשה', בה מבקשים לקיים שוויון בין הגברים לנשים במסגרת ההלכה האורתודוקסית. אפשרות נוספת היא קבלת השבת בבית הכנסת של קהילת 'יקר', בו מתקיימות שתי תפילות במקביל – מניין חסידי שליו ומניין קופצני וצעיר. האפשרות האחרונה היא קבלת השבת הקונסרבטיבית של קהילת ציון, שם משלבים נגינה לפני כניסת השבת ושירה מרגשת אחריה, ונערכת גם קבלת שבת מיוחדת לילדים.

קבלת שבת מוסיקלית במתחם התחנה הראשונה |1|
זמן התכנסות > בחודשים מאי-ספטמבר, בשעה 17:00, לפני כניסת השבת.
משך האירוע > כשעה.
אופי האירוע > שילוב של שירים ישראלים ומזמורים מסורתיים, כולל נגינה.
קהל המשתתפים > מגוון מאוד וכולל מאות משתתפים בכל אירוע.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים יחד.
כתובת > מתחם התחנה הראשונה.
איך מגיעים > מגיעים לחניון מתחם התחנה הראשונה, ניגשים אל טיילת פארק המסילה ופונים בה ימינה. הולכים על פי השילוט למתחם התחנה הראשונה, עד שמגיעים למרכז המתחם שנמצא מצד ימין.

מתחם התחנה הראשונה הוא אחד ממתחמי הבילוי הפופולריים בירושלים. הוא נבנה במקום בו שכנה תחנת הרכבת הראשונה של ירושלים, ושימר את אופייה בצורה מרשימה. בין מסילות ברזל ואדני רכבת מקוריים, אפשר למצוא שלל מסעדות ובתי קפה, וכן שלטים ותמונות שמספרים את סיפור התחנה לאורך השנים. בחודשי הקיץ, בימי שישי אחר הצהרים, לובש המתחם אווירה חגיגית, ומתקיימת בו קבלת שבת מוסיקלית. מאות אנשים מתקבצים במרכז המתחם, ומציינים יחד את כניסת השבת בשירה ובריקודים. הקהל שמגיע לאירוע מגוון מאוד, והוא כולל מבוגרים לצד משפחות עם ילדים, חילונים ודתיים, תיירים, אורחים מזדמנים וכאלה שמגיעים במיוחד. על הבמה עומדים נגנים וזמרים, שמנגנים שירים ישראלים ומזמורים מסורתיים, חלקם שקטים וחלקם קצביים ו"מקפיצים" את הקהל. רבים מהמשתתפים מצטרפים לשירה הסוחפת, ולעיתים אף פוצחים במעגלי ריקודים סוערים. אחרים מביטים מהצד, לוקחים משהו לשתות מדוכן סמוך, ופשוט נהנים מהאווירה, רגע לפני כניסת השבת. כיוון שזוהי לא קבלת שבת הלכתית, נוצר במתחם התחנה טקס שונה בעל אופי פלורליסטי, שפותח את התרבות היהודית בפני קהל רחב של אנשים. כל אחד מוזמן למצוא מקום לשבת, וליהנות מהמסורת הירושלמית הייחודית. האירוע המרגש נמשך עד סמוך לכניסת השבת, וממנו אפשר להמשיך אל אחת מקבלות השבת שמתקיימות בבתי הכנסת בשכונות הסמוכות.

לחץ/י כאן לסרטון מהאירוע


קבלת שבת משמחת במתחם התחנה הראשונה.

קהילת שירה חדשה |2|
זמן התכנסות > עם כניסת השבת.
משך התפילה > כשעה.
אופי התפילה > אורתודוקסי שוויוני ופתוח. את מזמורי התפילה שרים בסגנון 'קרליבך' או בלחנים ייחודיים אחרים. את קבלת השבת מובילה אישה, ובתפילת הערבית יש חזן גבר.
קהל המשתתפים > שילוב של משפחות צעירות ואנשים מבוגרים, רובם חברי הקהילה וחלק מהם ממוצא אנגלוסכסי. בסך הכל מתפללים בקהילה כ-300 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים בנפרד וביניהם מחיצה חצי-שקופה.
כתובת > בית יהודית, עמק רפאים 12, המושבה הגרמנית.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות עמק רפאים ולויד ג'ורג' שבמושבה הגרמנית, ומתקדמים ברחוב עמק רפאים לכיוון צפון. אחרי דקה פונים שמאלה ונכנסים למתחם בית יהודית, בו שוכן המנהל הקהילתי גינות העיר. חוצים את החצר, נכנסים למבנה ועולים לקומה השנייה, שם נמצא אולם התפילה.
לתשומת לבכם > קבוצות מתבקשות לתאם את הביקור מראש בטלפון: 050-6449419.

קבלת השבת של קהילת 'שירה חדשה' מתקיימת בתוך מרכז קהילתי, בלב המושבה הגרמנית. אולם התפילה רחב הידיים מפתיע ביופיו, ובזכות תקרתו הגבוהה והעמודים משני צדדיו יש לנו תחושה שאנו נמצאים בהיכל מלא הוד. את האולם ממלאים מאות מחברי הקהילה – משפחות צעירות, ילדים, מבוגרים וזקנים, ולמרות שמדובר בקהל רב, שוררת במקום אווירה משפחתית. מכיוון שמדובר בקהילה אורתודוקסית, יושבים הנשים והגברים בנפרד זה מזה. אך לצד המחויבות להלכה, חרטה קהילת 'שירה חדשה' על דגלה את ערך הפמיניזם והשוויון בין המינים. עזרות הנשים והגברים שוות בגודלן, וביניהן מפרידה מחיצה סמלית עשויה בד לבן חצי-שקוף. בימת החזן נמצאת במרכז, ומחולקת בין עזרת הגברים ועזרת הנשים. את קבלת השבת מובילה אישה חזנית עטופה בטלית, וכאשר מגיעים לתפילת ערבית מחליף אותה גבר שמשמש שליח ציבור. סביב הבימה יושבים כמה חברים וחברות בעלי קול ערב, והם מובילים את שירת המזמורים והתפילות. השירה המרגשת היא אחד מעמודי התווך של הקהילה. היא פורצת ממרכז ההיכל וממלאת את כולו, מחברת ומקרבת בין החברים, ויוצרת אווירה רוחנית מרוממת. "כדי להגיע לחוויה בעלת משמעות", אומרים ראשי הקהילה, "לא די לומר את המילים. יש לשיר אותן. לשירה יש איכויות שמעבר לדיבור. באמצעותה ניתן לבטא רגשות באופן מדויק יותר, כמו עצב או קושי שבאים לידי ביטוי בלחן, ומנגד גם לשאוב נחמה מן המנגינה". בזמן התפילה נוכל להיזכר בלחנים "מבית אבא" וגם להכיר לחנים חדשים שלקוחים מתפוצות ישראל. בכל אחד מהניגונים מתמזגים קולותיהם השונים של מאות המתפללים, ויוצרים מנגינה הרמונית. השילוב בין השירה הגדולה לבין הבשורה החדשה שהביאה הקהילה, הוא שנתן לה את שמה – שירה חדשה.

בשנת 2001 קמה קבוצה של נשים וגברים בירושלים, וייסדה בית כנסת חדש שטרם נראה כמותו בישראל – בית כנסת אורתודוקסי שוויוני. החברים ביקשו לשמור על המסגרת ההלכתית, אך בה בעת להגדיל את השוויון בין המינים, ולהגדיר מחדש את מקומן של הנשים בבית הכנסת. "לא ייתכן שבית הכנסת, שאמור להיות מקום מחבר, יוצר אפליה ברורה בין גברים ונשים", מספרים מייסדי הקהילה. "במשך שנים חיפשנו אחר קהילה דתית שתגשר בין העולמות הסותרים לכאורה, ולא מצאנו כזו. לכן הקמנו את שירה חדשה". כפי שאפשר לראות, תפקידן של הנשים בקהילה רחב מאוד. הן קוראות בתורה, משמשות שליחות ציבור בקבלת שבת, מובילות את התפילה בשירתן ונספרות במניין משלהן. אמנם עדיין ישנה אבחנה הלכתית בין התפקידים שנוטלים על עצמם גברים לעומת אלה שנוטלות הנשים, אך בקהילת 'שירה חדשה' יש גם לנשים מקום משמעותי. "אנו רואים בכך זכות וחובה דתית מוסרית", מסבירים ראשי הקהילה. בשנים הראשונות נתפסה הקהילה השוויונית כתופעה שולית בציונות הדתית, אך עם הזמן מחלחלת השפעתה ללב המיינסטרים הדתי-לאומי. בשנים האחרונות קמו בתי כנסת שוויוניים בכל רחבי הארץ, והתופעה רק הולכת ומתרחבת.

קהילת יקר |3|
זמן התכנסות > 20-15 דקות לאחר כניסת השבת.
משך התפילה > שעה ורבע עד שעה וחצי.
אופי התפילה > אורתודוקסי. בבית הכנסת מתקיימים שני מניינים במקביל. בקומה התחתונה נושאת התפילה אופי חסידי שליו, ובקומה העליונה אופי קופצני וצעיר שכולל ריקודים.
קהל המשתתפים > במניין החסידי יש שילוב של מבוגרים ממוצא אנגלוסכסי וצעירים תושבי השכונה. במניין הקופצני יש בעיקר משפחות עם ילדים וחבר'ה צעירים. בסך הכל מתפללים כאן 300-250 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים בנפרד וביניהם מחיצה חצי-שקופה.
כתובת > רחוב כובשי קטמון פינת הל"ה, קטמון.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות כובשי קטמון והל"ה בשכונת קטמון, עולים מעט ברחוב כובשי קטמון, ונכנסים אל בית הכנסת שנמצא בצד ימין. כדי להגיע למניין הקופצני, עולים במדרגות שמצד שמאל של המבנה אל הקומה העליונה. כדי להגיע למניין החסידי – נשים פונות ימינה ויורדות במדרגות, ואילו גברים מקיפים את המבנה משמאל ונכנסים מצידו האחורי.

בבניין צנוע בלב שכונת קטמון, שוכן בית הכנסת של קהילת יקר. זהו בית הכנסת המרכזי של השכונה, והוא מתחלק לשניים – "יקר למעלה" ו"יקר למטה". כל אחד מהמתפללים משוכנע שהמניין שלו הוא המיוחד, ורבים מהם מקפידים לציין האם הם מתפללים למעלה או למטה. האמת היא ששתי התפילות מיוחדות, אולם כל אחת מהן נושאת אופי שונה לגמרי. בקומה התחתונה מתכנסים בעיקר תושביה המבוגרים של קטמון, והם מתפללים בסגנון אורתודוקסי חסידי. הגברים יושבים בחלקו הקדמי של החדר והנשים יושבות מאחור, ויחד הם שרים את מזמורי השבת בשלווה ובנחת. השירה החסידית ממלאת את החלל, ומוסיפה לאווירה נופך של רוחניות. בקומה העליונה לעומת זאת, מתקיימת תפילה שונה לגמרי. לכאן מגיעים בעיקר חבר'ה צעירים, סטודנטים וזוגות עם ילדים, חובשי כיפות סרוגות וכיסויי ראש צבעוניים. יחד הם מתכנסים באולם פשוט, שעל קירותיו תלויות תמונות של ירושלים, ובמרכזו יש מחיצת עץ. באולם הקטן כמעט אין כיסאות, ורוב המתפללים עומדים במשך כל התפילה, ושרים בעוצמה גדולה בסגנון 'קרליבך'. את התפילה מוביל חזן אנרגטי, שלא עומד מאחורי הדוכן אלא עובר בין האנשים. הוא מרקיד את הציבור, מחלק שוקולדים, ומסביר שילדים עד גיל 10 יכולים להרעיש משום שזו דרכם להתפלל. ככל שהזמן עובר מתרבים הריקודים, והתפילה הופכת לחגיגה תוססת ומלאת חיים. כאשר היא מסתיימת יוצאים המתפללים אל הרחוב, ובמשך דקות ארוכות עומדים ומשוחחים, ממש כמו ביישוב קהילתי. בהזדמנות זו נספר על המבנה של בית הכנסת, ששימש בעבר כבית חולים.

באמצע המאה ה-19 הקימו פרנסי העדה הספרדית בירושלים את חברת 'משגב לדך', שנועדה לספק שירותי בריאות לתושבי הרובע היהודי. שמה של החברה נלקח מהפסוק: "וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (תהלים ט', י), שמדבר על המחסה והסיוע (משגב) שצריך לתת לחלשים ולסובלים (לדך). בשנת 1888 קיבלה החברה מבנה ברובע היהודי, שבו שכן קודם לכן בית החולים רוטשילד. במשך עשרות שנים היה משגב לדך בית החולים הגדול והחשוב ביותר בירושלים, וטופלו בו עשרות אלפי אנשים, יהודים ושאינם יהודים. 60 שנים מאוחר יותר, בזמן מלחמת העצמאות, ניטשו ברובע היהודי קרבות קשים ועקובים מדם. בבית החולים היו באותה עת שלושה רופאים וכמה אחיות בלבד, שטיפלו בפצועים והצילו את חייהם של רבים. ב-28 במאי 1948 נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ותושביו היהודים גורשו לירושלים שמחוץ לחומות. רבים מהם מצאו בית בשכונת קטמון הערבית, שנכבשה זמן קצר קודם לכן על ידי כוחות ההגנה והפלמ"ח. גם בית החולים 'משגב לדך' הועבר לשכונת קטמון, אל המבנה הזה שהיה במרכז השכונה. במשך כ-40 שנים שכן כאן בית החולים, עד שהועבר בשנת 1987 למבנה חדש בשיפולי השכונה.

קהילת ציון |4|
זמן התכנסות > בקיץ כשעה לפני כניסת השבת, בחורף עם כניסת השבת.
משך התפילה > בקיץ כשעתיים, בחורף כשעה וחצי.
אופי התפילה > קונסרבטיבי. שילוב של שירים ישראלים ומזמורים מסורתיים, שאת חלקם שרים בלחנים מקוריים. עד כניסת השבת מלווים את השירה גם בכלי נגינה.
קהל המשתתפים > שילוב של משפחות צעירות ואנשים מבוגרים, רובם חברי הקהילה. בסך הכל מתפללים בקהילה 150-100 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים יחד.
כתובת > רחוב יששכר 3, מתנ"ס בקעה.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות יהודה ויששכר בשכונת בקעה, ופונים לרחוב יששכר. אחרי כמה עשרות מטרים נכנסים בשער שמשמאל אל המתנ"ס הקהילתי של השכונה. מקיפים אותו ונכנסים פנימה מעברו השני.


קבלת שבת מוסיקלית בקהילת ציון, עוד לפני כניסת השבת.

את פנינו יקבל אולם רחב ידיים, בו מתכנסים חברי קהילת ציון לקבל את פני השבת בצורה מיוחדת. ילדים וילדות, סבים וסבתות, צעירים ומבוגרים, משפחות ויחידים, נאספים לשעה וחצי עד שעתיים של חוויה קהילתית. המוטו של הקהילה הוא "בואו כמו שאתם", ואכן מדובר במקום פתוח ומקבל. בקהל יושבות נשים עם כיסוי ראש לצד כאלה שחובשות כיפה, משפחות שמגיעות מזרמים שונים בעולם היהודי, ולעיתים גם אורחים מדתות שונות. בשעון קיץ, כאשר השבת נכנסת בשעה מאוחרת יחסית, נפגשים חברי הקהילה כשעה לפני כניסתה. הם שרים ומנגנים שירים ישראלים מלאי עומק ורוח, קוראים את מגילת שיר השירים, ומזמרים פיוטים ממסורות שונות אותם קיבצו לסידור תפילה מיוחד משלהם. מתוך רצון לקדם שוויון בין המינים, את החלק הראשון של הערב ואת קבלת השבת מובילות בדרך כלל נשים. בהמשך הערב, כאשר מגיעים לתפילת ערבית, משמש אחד הגברים כחזן, ומוביל תפילה שגם בה משולבים שירים רבים. מכיוון שמדובר בקהילה קונסרבטיבית, גברים ונשים יושבים יחד לכל אורך התפילה. בשלב מסוים נקראים הילדים לעבור לחדר סמוך, שם מתקיימת תפילה מיוחדת ובעלת משמעות עבורם. זו אחת הדרכים בהם מבקשת קהילת ציון לגעת בכל אחד ואחת מחבריה באופן אישי, גם אם מדובר בילדים. דבר משמעותי נוסף שמייחד את קבלת השבת בקהילת ציון, הוא דברי החוכמה שנאמרים בין התפילות והניגונים על ידי מייסדת הקהילה, הרַבָּה תמר אלעד-אפלבּום. בדבריה מחברת תמר בין נושאים אקטואליים, פרשת השבוע ורעיונות אנושיים וחברתיים, ומעלה מחשבות והרהורים שמלווים אותנו לתוך השבת. השילוב בין הלימוד המעמיק, השירה, והנגינה שמלווה אותה עד כניסת השבת, מרגש עד מאוד. אפשר להרגיש שקולות האנשים בוקעים מן הלב, ויוצרים פס-קול עדין ומיוחד, ירושלמי וארצישראלי.

בין סגנונות שונים ומגוונים באזור נחלאות
חלקו השני של הסיור מתמקד בקבלות שבת שמתקיימות בנחלאות ובסביבתה. כל אחד מבתי הכנסת באזור מושך אליו קהל שונה, שמתפלל בסגנון אחר. בבית הכנסת 'אוהבי ציון' יש סטודנטים ומשפחות צעירות לצד אנשים מבוגרים, והתפילה בו משלבת בין סגנון 'קרליבך' עכשווי לסגנון ספרדי אותנטי. בבית הכנסת 'עדס' נערכת תפילה בסגנון סורי-חלאבּי מקורי, על רקע של ציורי קיר מרהיבים מראשית המאה העשרים. לעומת זאת, קהילת 'ואני תפילה' מתכנסת באולם פשוט של בית ספר, ומקיימת תפילה בעלת אופי רוחני ושמח במיוחד.

בית הכנסת 'אוהבי ציון' |5|
זמן התכנסות > כחצי שעה לאחר כניסת השבת.
משך התפילה > כשעה.
אופי התפילה > אורתודוקסי. את מזמורי קבלת השבת שרים בסגנון 'קרליבך', ובתפילת הערבית משולבים גם מזמורים בסגנון ספרדי.
קהל המשתתפים > שילוב של סטודנטים, משפחות צעירות ואנשים מבוגרים. בסך הכל מתפללים בבית הכנסת כ-300 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים בנפרד. הגברים באולם המרכזי והנשים בחדר צמוד, ביניהם יש שני חלונות גדולים ומקושתים.
כתובת > רחוב שילה 23, נחלאות.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות אגריפס ושילה, ופונים לרחוב שילה. הולכים כ-2 דקות, ומגיעים לבית הכנסת שנמצא משמאל. הכניסה לעזרת הנשים היא מתוך סמטה קטנה שצמודה לבית הכנסת, ונמצאת מעט לפניו.
לתשומת לבכם > קבוצות מתבקשות לתאם את הביקור מראש בהודעת SMS למספר הטלפון: 054-4346392.


צולם ביום חול, התמונה באדיבות קהילת אוהבי ציון, צילום: יהונתן אלעזרי.

ברגע שניכנס לבית הכנסת 'אוהבי ציון', נוכל להרגיש את האווירה התוססת ששוררת בו. מדי ערב שבת מתקבצים אל בית הכנסת מאות צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, זוגות וסטודנטים שמתגוררים בשכונת נחלאות. בית הכנסת משמש להם מרכז קהילתי ומקום מפגש חברתי מלא חיים. נוכל למצוא כאן חובשי כיפות סרוגות וחילונים, אשכנזים וספרדים, וגם כמה מבוגרים תושבי השכונה שמגיעים כדי "להידבק" באווירה המשפחתית. בזמן התפילה נוכל להתבונן על המבנה היפהפה של בית הכנסת. חלונותיו מכוסים ויטראז'ים צבעוניים, מהתקרה יורדות נברשות ישנות, ועל הקיר המרכזי ניצב ארון קודש עשוי עץ, שעוצב על ידי האמן זאב רבן. במרכז האולם ניצבת בימה תואמת, שהועתקה מבית כנסת בעיר שיראז שבפרס, וסביבה כמה מקומות ישיבה. שאר הספסלים מסודרים בצורת האות ח סביב האולם, כפי שנהוג בבתי כנסת ספרדיים, ולכן אין כאן הרבה מקומות ישיבה. רוב המתפללים עומדים בזמן התפילה, שרים ורוקדים לצלילי המזמורים שמושרים בסגנון 'קרליבך'. בהמשך הערב, בזמן תפילת ערבית, משלב החזן גם ניגונים ספרדיים, ומחלק קריאות של קטעים מהתפילה בין ותיקי בית הכנסת, כפי שנהוג לעשות במסורת הספרדית. כך נוצר שילוב מעניין בין סגנון התפילה הצעיר והעכשווי לבין המורשת הייחודית של בית הכנסת, עליה נוכל לקרוא כעת.



לחץ/י כאן לצפייה בתפילת ראש חודש

את בית הכנסת 'אוהבי ציון' הקימו יהודים שעלו מפרס בסוף המאה ה-19. בארץ מוצאם סבלו היהודים מרדיפות ועלילות דם, ורבים מהם הותירו את רכושם מאחור ונמלטו לארץ ישראל כשהם חסרי כל. בירושלים התקשו הפרסים להשתלב בקהילה הספרדית. הם לא זכו לתמיכה כלכלית, וחלקם נאלצו לחזר על הפתחים ולבקש נדבות, כדי שיוכלו להכניס דבר מאכל לפיהם. כמה מצעירי העדה לא יכלו לשאת את המראות המבישים, והחליטו להקים אגודה שתסייע לבני עדתם בירושלים. בין היוזמים היו רפאל חיים הכהן ואחיו אהרון, דוד ואברהם כליפא, בני משפחת אהרוני, ובחור בשם אליהו בנא, אבי משפחת בנאי המפורסמת. בני החבורה בחרו לקרוא לאגודה שהקימו בשם "אוהבי ציון", שם שמביע את רגשי אהבתם למולדת. האגודה החלה לפעול במרץ, גייסה כספים, וסייעה לעולי פרס להתאקלם בירושלים. אחד הצעדים החשובים שעשו אנשי 'אוהבי ציון', היה הקמת תלמוד תורה ובית כנסת בשנת 1906, במקום בו אנו נמצאים. בין המתפללים הקבועים בבית הכנסת היו בני משפחת בנאי לדורותיהם – מאיר אליהו בנאי, יוסי בנאי ועוד. למרות שהם לא היו היחידים שייסדו את המקום, ברבות השנים דבק בו הכינוי "בית הכנסת של הבנאים".

בית הכנסת 'עדס' |6|
זמן התכנסות > כ-20 דקות לאחר כניסת השבת.
משך התפילה > כשעה.
אופי התפילה > ספרדי בסגנון סורי, כולל שירים וניגונים ייחודיים.
קהל המשתתפים > בעיקר מבוגרים תושבי השכונה, חלקם חובשי כיפות סרוגות וחלקם חרדים. בסך הכל מתפללים בבית הכנסת כ-100 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים בנפרד. הגברים באולם המרכזי והנשים במרפסת קטנה ועליונה.
כתובת > רחוב באר שבע 1, נחלאות.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות בצלאל ואוסישקין, וממנה יורדים ברחוב בצלאל. אחרי דקה עולים במדרגות שמימין לרחוב שילה, וכעבור חצי דקה פונים שמאלה לרחוב באר שבע. בית הכנסת נמצא מצד שמאל. גברים נכנסים אל אולם התפילה המרכזי, ונשים עולות במדרגות אל עזרת הנשים.

בית הכנסת עַ‏דֶ‏ס הוא המפואר מבין בתי הכנסת בשכונת נחלאות, ואחד מבתי הכנסת המרשימים בישראל. את פנינו יקבל אולם ריבועי רחב ידיים, מעוטר ציורי קיר יפהפיים וארון קודש מרהיב ששופצו ושוחזרו בשנים האחרונות. את האולם ממלאים עשרות גברים, ובעזרת הנשים הקטנה מצטופפות בדרך כלל עוד 30-20 נשים. בדרך כלל מגיעים להתפלל כאן בעיקר אנשים מבוגרים - חרדים חובשי מגבעות, ספרדים חובשי כיפות שחורות ודתיים-לאומיים בעלי כיפות סרוגות. אליהם מצטרפים לרוב גם כמה תיירים שמבקשים ליהנות מקבלת שבת בנוסח ספרדי אותנטי. ואכן, קבלת השבת בבית הכנסת עַ‏דֶ‏ס עונה על הציפיות. התפילה מתקיימת בניגון המיוחד של קהילת יהודי חָלֶבּ, הקהילה שהקימה את בית הכנסת לפני יותר מ-110 שנים. אפשר להרגיש את המבטא הסורי של החזן, שבא לידי ביטוי במיוחד בק' גרונית ועמוקה, וליהנות מהסלסולים שמלווים את התפילה לכל אורכה. בהתאם למסורת המקומית, קבלת השבת קצרה במיוחד (כ-15 דקות), אחריה קוראים את מגילת שיר השירים בקול רם, ולבסוף עורכים תפילת ערבית ארוכה יחסית, שנמשכת כחצי שעה. בזמן תפילת ערבית מחלק החזן קטעים בין המתפללים, ואלה קוראים ומסלסלים אותם בקול גדול. חלקים אחרים קורא החזן בעצמו, ומדי פעם יש פסוק עליו חוזר כל הקהל בשירה גדולה. האווירה האותנטית משמרת את האווירה ששררה כאן בימיו הראשונים של בית הכנסת, שנבנה כבר בשנת 1901.


אולם התפילה המרשים של בית כנסת עדס.

בסוף המאה ה-19 עלתה לארץ ישראל קבוצת משפחות מהעיר חָלֶבּ שבסוריה, המזוהה עם העיר המקראית ארם צובה. יהודי חָלֶבּ השתקעו בירושלים, הקימו את שכונת 'נחלת ציון' ובנו בה בית כנסת לחברי קהילתם. את הכסף לבניין בית הכנסת המפואר תרמה משפחת עַ‏דֶ‏ס, על שמה נקרא המקום. בני המשפחה האמידה לא חסכו בהוצאות, והשקיעו בכל פרט ופרט. ארון הקודש נבנה בסוריה על ידי אמנים מקומיים, והובא מפורק לירושלים, בתחילה באנייה ובהמשך על גבי בהמות. הארון מכסה את כל הקיר המזרחי, והוא נבנה מעץ אגוז משובח, בתוכו שובצו מאות צדפות פנינה. בזמן השיפוץ האחרון, הודבקו במקום הצדפות שנפלו, צדפות חדשות שמקורן בים האדום שבערב הסעודית. מול הארון הוצבה במת עץ מרשימה, וסביבה הונחו ספסלים מרופדים בבד דמשקאי. אך הדבר המרשים ביותר בבית הכנסת, הוא הציורים שמעטרים את הקירות. אלו נעשו על ידי האמן המוכשר יעקב שטרק, כפי שכתוב משני צדדיו של ארון הקודש: "עבודת הקישוט מוקדשת לבית הכנסת מהצייר יעקב שטרק בצלאל...". שטרק עלה לארץ בשנת 1905, היה מראשוני התלמידים בבית הספר לאמנות 'בצלאל', ובהמשך אף לימד בו. הוא עבד בשיתוף פעולה עם בוריס ש"ץ, מייסד בצלאל, ושאף להכניס אמנות יהודית עכשווית לבתי הכנסת, וכך לחבר בין היישוב הישן ובין התנועה הציונית. העבודה המרשימה ביותר שלו שנעשתה על פי המודל הזה, נמצאת מול עינינו. שטרק שילב בין עיטורי צמחים לבין סמלי מנורות ומגני דוד, והדגיש במיוחד את סמליהם של 12 שבטי ישראל. בין כל אלה משובץ הפסוק היפהפה: "והביאותים אל בית קדשי ושמחתים בבית תפילתי כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". בשנת 1915 נפטר יעקב שטרק בדמי ימיו ממחלה קשה, אך את יצירתו השלימו תלמידיו. שנים רבות לאחר מכן, החלו הציורים לדהות ולהתבלות. אחרי מאבקים משפטיים וכמה תקלות שאירעו בדרך, שוחזרו רוב הציורים בצורה מרשימה, ואנו יכולים ליהנות שוב מהמראה האותנטי של בית הכנסת.

קהילת 'ואני תפילה' |7|
זמן התכנסות > כחצי שעה לאחר כניסת השבת.
משך התפילה > כשעה ורבע.
אופי התפילה > אורתודוקסי רוחני ומלא שמחה. את המזמורים שרים בסגנון 'קרליבך' או בלחנים ייחודיים, ובחלקם המשתתפים רוקדים במשך דקות ארוכות.
קהל המשתתפים > מגוון מאוד. בסך הכל מתפללים בבית הכנסת כ-300 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים בנפרד וביניהם מחיצה.
כתובת > בי"ס אוולינה דה-רוטשילד, רחוב אוסישקין 38.
איך מגיעים > מגיעים לרחוב אוסישקין ונכנסים לבית הספר אוולינה דה-רוטשילד. אחרי המחסום שבכניסה פונים ימינה, מתקדמים עד קצה החצר ופונים שמאלה. בתוך חצי דקה עולים במדרגות שמימין ונכנסים לאולם התפילה.

מדי שבת הופך האולם האפרורי של בית הספר לבנות ע"ש אוולינה דה-רוטשילד, לאחד מבתי הכנסת השמחים בירושלים. במרכז האולם מונחת מחיצה שמפרידה בין הגברים שמימין לנשים שמשמאל, ובקצה שלה, ממש בין עזרת הגברים לעזרת הנשים, מוצבים דוכן עבור החזן וארון קודש. על כיסאות פלסטיק ועץ יושבים מאות מתפללים, בהם צעירים ומבוגרים, חובשי כיפות סרוגות וכיפות שחורות, נשים עם שמלות ארוכות וכיסויי ראש וכאלה שלובשות מכנסיים. יחד הם יוצרים תפילה שמחה במיוחד, בה משולבים גם שירה וריקודים. בסיומו של כל מזמור ממשיך הקהל לשיר רק את המנגינה שלו במשך דקות ארוכות, וכך חודרים הניגונים אל הלב. לעיתים לוקחים חברי הקהילה לחנים של שירים ישראלים מוכרים, "מלבישים" אותם על קטעי תפילה, ויוצרים מזמורים ישנים-חדשים יפהפיים. כל אלה הופכים את קבלת השבת של קהילת 'ואני תפילה' לחוויה נעימה ומעוררת השראה.

סיפור אישי – הבית השני שלי בירושלים:
מפי מעין גלנדאור, קרובת משפחתם של ערן ודוד

"כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נ"ו, ז). פסוק זה מבטא יותר מכל את תחושותיי על קהילת 'ואני תפילה'. בכל פעם שאנחנו נמצאים בשבת בירושלים, אני מנסה להגיע לקבלת השבת של הקהילה המיוחדת הזו, שהפכה להיות הבית השני שלי בירושלים. מדובר בקהילה עוטפת ומחבקת שמזמינה אותי להתפלל בחיקה, וגורמת לי להרגיש רצויה. האווירה ששוררת במבנה הפשוט מאפשרת תפילה אמיתית, והפתיחות שמאפיינת אותו מאפשרת לי להיות אני עצמי ולהרגיש בבית. כאשר רב הקהילה, הרב רז הרטמן, אומר דבר תורה או משמש חזן בתפילה, אני מרגישה שהוא מתכוון אליי באופן אישי, ובאותו זמן אל כל עם ישראל. מכיוון שרבים מכירים בייחודו של המקום, גדלים הסיכויים שאפגוש כאן אנשים שאני מכירה ואוהבת, גם אם לא תכננתי זאת מראש, ואפילו אם זו הפעם הראשונה שלי במקום. המפגש החברתי מתרחש בתוך התפילה - בשירה, בחיבוק ובריקוד - ורק לאחר התפילה בפטפוטים ודרישות שלום. מי שמכיר בתי כנסת, יודע שנדיר למצוא כאלה שאין בהם דיבורים בשעת התפילה. בנוסף, בתור אישה חשוב לי שהמחיצה תהיה באמצע, מול ארון הקודש, ויחד עם זאת לא שקופה. כך אני מוצאת את עצמי מרוכזת פנימה ולמעלה, במקום לפזול מסיבות כאלה ואחרות לצד של הגברים.

בין רפורמים, איטלקים וחסידים
חלקו השלישי של הסיור מוביל אותנו בין קבלות שבת מגוונות ושונות זו מזו. בקהילת הר-אל הרפורמית מתפללים גברים ונשים יחד לקול צלילי נבל מרגשים, בעוד בבית הכנסת האיטלקי מתפללים עד היום בסגנון יהודי רומא, ומשתמשים ברהיטים וחפצי קודש שהובאו מאיטליה. קבלת השבת בבית הכנסת בקרית בעלזא מכל קבלות השבת האחרות. היא נערכת באולם התפילה הגדול ביותר בירושלים, בו מתכנסים מדי ערב שבת כ-10,000 גברים חרדים, ומתפללים במבטא יידשאי.

קהילת הר-אל |8|
זמן התכנסות > בשעה 17:00 בשעון חורף, ובשעה 18:00 בשעון קיץ.
משך התפילה > שעה עד שעה וחצי.
אופי התפילה > רפורמי. שילוב של שירים ישראלים ומזמורים מסורתיים, שאת חלקם שרים בלחנים של שירים ישראלים ישנים ואהובים. השירה מלווה בנגינת גיטרה, ופעם בחודש בנגינת נבל ייחודית או בנגינת פסנתר.
קהל המשתתפים > שילוב של משפחות צעירות ואנשים מבוגרים, חברי הקהילה ואורחים. בסך הכל מתפללים בקהילה עשרות אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים יחד.
כתובת > רחוב שמואל הנגיד 16, מרכז העיר.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות שמואל הנגיד ומרדכי נרקיס, ומתקדמים ברחוב שמואל הנגיד לכיוון צפון. בתוך רגע נכנסים בשער הירוק שמשמאל אל חצר בית הכנסת.
לתשומת לבכם > קבוצות מתבקשות לתאם את הביקור מראש בטלפון: 02-6253841.


קבלת שבת מיוחדת בקהילת הר-אל הרפורמית.

לחץ/י כאן לצפייה בקבלת השבת

קהילת הר-אל היא הקהילה הרפורמית הראשונה בישראל. היא נוסדה בירושלים בשנת 1958, ובעקבותיה צמחו קהילות רפורמיות רבות ברחבי הארץ. בחצר בית הכנסת של הקהילה יש עצים רבים, וכבר כשניכנס אליה, נרגיש ברוגע ובאווירה הנעימה שמאפיינת את המקום. ראשי הקהילה יקדמו את פנינו בפנים מחייכות ובלב שמח, ויגרמו לכל אורח להרגיש בבית. ניקח את סידור התפילה המיוחד של הקהילה, ונתפוס מקום באולם המאורך של בית הכנסת. בחזית האולם יש בימה מוגבהת, מאחוריה ארון קודש יפה, ומשני צדדיהם עומדים הַרָבַּה עדה זבידוב שמנחה את התפילה ונושאת את הדרשה, והחזן אבן כהן שמוביל את השירה. סביבנו בקהל יושבים יחד גברים ונשים, צברים ועולים חדשים, מבוגרים וצעירים, וגם כמה משפחות עם ילדים קטנים, שמתרוצצים ומוסיפים רוח שובבה. האווירה הקהילתית מורגשת היטב, וחברי הקהילה שותפים בתפילה לכל אורכה. הם עולים אל הבימה כדי להדליק נרות, לברך, ולקרוא קטעים שמתייחסים למשמעות השבת בימינו. לכל אורך התפילה מקפידה הַרָבַּה זבידוב להזכיר באיזה עמוד אנחנו נמצאים, להסביר על התפילות ולהנגיש אותן לקהל, כך שגם מי שאינו מורגל בחוויית בית הכנסת, יכול להרגיש חלק מציבור המתפללים. אך הדבר המיוחד ביותר בקבלת השבת של קהילת הר-אל, הוא הצלילים שמלווים אותה. את שירת המתפללים מלווה נגינה של נבל, גיטרה, תוף או פסנתר, שעוטפים את המילים בצלילים נעימים. חלק מהמנגינות יישמעו לנו מוכרות במיוחד, משום שהן לקוחות משירים ישראלים ידועים ואהובים, ו"מולבשות" על מזמורי התפילה. בנוסף קוראים חברי הקהילה שירים עבריים של חיים נחמן ביאליק ולאה גולדברג, וגם אלה מוסיפים גוון שורשי מיוחד במינו. השילוב בין השורשיות הארצישראלית והזיקה למסורת, לבין הליברליות והחדשנות, מייחד את קהילת הר-אל, והופך את קבלת השבת שלה לאחת המעניינות בירושלים.

בית הכנסת האיטלקי |9|
זמן התכנסות > כחצי שעה לאחר כניסת השבת.
משך התפילה > כשעה.
אופי התפילה > בנוסח איטלקי אותנטי. קבלת השבת קצרה מאוד ותפילת הערבית ארוכה ומתנהלת בעיקר בשירה.
קהל המשתתפים > בעיקר גברים מבוגרים וזקנים, רובם חברי הקהילה האיטלקית. בסך הכל מתפללים בבית הכנסת 30-20 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים בנפרד. הגברים באולם המרכזי והנשים במרפסת עליונה שמוסתרת מאחורי סבכת מתכת מוזהבת.
כתובת > רחוב הלל 25, מרכז העיר.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות הלל ורבי עקיבא, ויורדים ברחוב הלל. אחרי דקה בערך רואים מצד שמאל רחבה גדולה שמכונה 'כיכר הירח'. נכנסים אליה, חוצים אותה, ופונים אל מוזיאון יהדות איטליה שנמצא בצד שמאל. נכנסים למבנה, ועולים במדרגות אל בית הכנסת. עזרת הגברים נמצאת בקומה השנייה ועזרת הנשים בקומה השלישית.


ארון הקודש המוזהב בבית הכנסת האיטלקי.

הקהילות היהודיות באיטליה היו תמיד מיוחדות במינן. יהודי איטליה הקפידו על מנהגים עתיקים ביותר, התפללו בסגנון ייחודי, והשקיעו באמנות ובאסתטיקה. בזמן מלחמת העולם השנייה, עזבו יהודים רבים את איטליה, ובתי כנסת רבים נותרו נטושים ועזובים. לאחר קום המדינה התחיל ד"ר שלמה אומברטו נכון, יו"ר ארגון יוצאי איטליה, במבצע מיוחד. ד"ר נכון ביקש להעלות ארצה ארונות קודש ותשמישי קדושה מרחבי איטליה, וכך להציל אותם ואת המורשת האיטלקית המפוארת. כאשר הגיעו נכון ושותפיו לעיירה הקטנה קונליאנו ונטו שמצפון לונציה, הם מצאו בה בית כנסת עזוב ויפהפה, והחליטו להעלות אותו כמות שהוא לארץ ישראל. בשנת 1952 הועבר בית הכנסת אל אולם קטן שהיה בתוך בית הספר "מעלה" ששכן במבנה הזה. בית הכנסת הועבר בשלמותו על כל תכולתו: הספסלים העשויים עץ דובדבן, הבמה המפוארת, הכתובות שנמצאות על הקירות שמקיפים אותנו,וכמובן ארון הקודש המפואר שנבנה כבר במאה ה-16.

לחץ/י כאן להדרכת וידאו

במשך השבוע משמש המקום כמוזיאון והכניסה אליו כרוכה בתשלום. בשבתות לעומת זאת, המקום פתוח ללא תשלום לקהל הרחב, ובייחוד ליוצאי איטליה שמתגוררים בישראל, ומתפללים בו באופן קבוע. אמנם מדובר בקהילה קטנה ומבוגרת יחסית, אך ניכר שחבריה מגובשים ומיודדים זה עם זה. הם מדברים איש עם רעהו באיטלקית, ומתפללים בנוסח איטלקי ייחודי, לפי מנהג "בני רומא" המסורתי. זהו אחד המנהגים העתיקים ביותר בעולם היהודי, והוא נחשב הקרוב ביותר למנהג ארץ ישראל של ימי בית שני. מרגש לשבת בתפילה, להאזין לניגון המיוחד שלה, ולחשוב כי כך התפללו יהודים לפני אלפי שנים. קבלת השבת בנוסח העתיק קצרה במיוחד, ודווקא תפילת ערבית ארוכה מאוד, משום שכמעט כולה מתנגנת בשירה במבטא איטלקי. בזמן התפילה ואחריה כדאי לעבור בין הספסלים, ולהבחין בשמות המשפחה המיוחדים של המתפללים הקבועים בבית הכנסת: פיפרנו, דלה פרגולה, קמפניינו, קאסוטו ועוד. מומלץ להביט מקרוב על ארון הקודש, המצופה עלה זהב טהור בשווי 18 קראט, ומוקף עיטורים וגילופים יפהפיים של גפנים. בתחתית הארון מסתתרת כתובת שמזכירה את נתן אוטולנגו, מי ששימש רב הקהילה באיטליה במאות ה-17-16. הוא ודאי לא היה מעלה בדעתו שבית הכנסת של העיירה הקטנה בצפון איטליה, ימצא את עצמו יום אחד בלב ליבה של בירת ישראל.

בית הכנסת של חסידות בעלזא |10|
זמן התכנסות > כחצי שעה עד שעה לאחר כניסת השבת.
משך התפילה > כשעה וחצי.
אופי התפילה > אורתודוקסי חרדי. התפילה נעשית במבטא יידשאי כבד.
קהל המשתתפים > חרדים בני חסידויות שונות שמתגוררים בסביבה. בסך הכל מתפללים בבית הכנסת כמעט 10,000 אנשים מדי שבת.
הפרדה מגדרית > גברים ונשים יושבים בנפרד. הגברים באולם המרכזי וביציעים שסביבו, והנשים בקומה העליונה מאחורי סורגים צפופים.
כתובת > דובר שלום 16, קרית בעלזא.
איך מגיעים > מגיעים לפינת הרחובות תורה מציון ושמגר, וממנה יורדים ברחוב שמגר. חוצים צומת מרכזי, עוברים ליד קניון רב-שפע, וכעבור 8-7 דקות בסך הכל מגיעים למעגל תנועה גדול. נשים פונות ימינה לרחוב אוהל יהושע, ואז שמאלה אל בית הכנסת. גברים ממשיכים ישר ברחוב דובר שלום, ומיד פונים לרחבה הענקית שמימין, ונכנסים אל מבואת בית הכנסת.

חסידות בעלזא הוקמה בראשית המאה ה-19 בעיירה בעלזא שבפולין. למרות שספגה מכה אנושה בתקופת השואה, הצליחו ראשי החסידות לשקם אותה, וכיום היא החסידות השנייה בגודלה במדינת ישראל. כיאה לכך, בנתה החסידות את בית הכנסת הגדול ביותר בירושלים, שמשמר את צורתו של בית הכנסת המקורי בגליציה. ברגע שניכנס אל ההיכל נעמוד נפעמים אל מול העוצמה שלו. האולם הענק מתרומם לגובה של יותר מ-20 מטרים, מלא בספסלי עץ מהודרים ובהם אלפי מקומות ישיבה. סביב האולם בנויים יציעים ואולמות נוספים, ובסך הכל יש בו מקום לכ-10,000 מתפללים. הדבר הבולט ביותר במקום הוא כמובן ארון הקודש המפואר, שמתנשא לגובה של כ-12 מטרים, ובתוכו מונחים 70 ספרי תורה. את ההיכל גודשים מדי ערב שבת אלפי מתפללים, חסידי בעלזא וגם בני חסידויות נוספות, כולם לבושי שחורים. הגברים חובשים שטריימלים חגיגיים ומגבעות שונות, ולובשים קפוטות ארוכות (מעין ז'קט שמגיע עד הברך). הנשים שמגיעות לבית הכנסת יושבות ביציעים נפרדים, ומקום הישיבה שלהן מחולק בין ילדות ורווקות לבין נשים נשואות, שמתהדרות בכיסויי ראש חגיגיים. הנשים משקיפות על האולם מבעד למחיצת סורגים, והחוויה שלהן משמעותית פחות מזו של הגברים. אך בזכות האקוסטיקה הנפלאה של ההיכל, יכולות גם הן להאזין לתפילה. זו נאמרת במבטא יידשאי כבד, ולכל אורכה יש בהיכל רחש של מלמול הולך וגובר. אך כאשר מנחה התפילה מכה על כרית עשויה עור, משתרר שקט בבת אחת, והקהל מאזין לשליח הציבור. בקולו האדיר מתחזן הרב ואומר את המזמורים והתפילות, ומדי פעם מצטרף אליו הקהל בשירה גדולה. השירה המרגשת ביותר היא של המזמור "לכה דודי", לקראת סיום קבלת השבת. קולותיהם של אלפי המתפללים מתאחדים לצליל אדיר, ועוצמה גדולה מורגשת באוויר.

מידע שימושי
קבלת שבת במתחם התחנה
פייסבוק: התחנה הראשונה ירושלים.
כתובת: מתחם התחנה הראשונה.
מועדים: בין החודשים מאי-ספטמבר. 

קהילת שירה חדשה
טלפון: 050-6449419.
פייסבוק: שירה חדשה - ירושלים.
אתר: www.shirahadasha.org.il
כתובת: בית יהודית, עמק רפאים 122, המושבה הגרמנית.

קהילת יקר
טלפון: 02-5612310.
פייסבוק: Yakar Jerusalem יקר ירושלים.
אתר: www.yakar.org
כתובת: רחוב כובשי קטמון פינת הל"ה, קטמון.

קהילת ציון
פייסבוק: ציון. קהילה ארצישראלית.
כתובת: רחוב יששכר 33, מתנ"ס בקעה.  

בית כנסת אוהבי ציון
טלפון: 054-4346392 (נא לפנות בהודעת SMS).
פייסבוק: בית הכנסת אוהבי ציון.
כתובת: רחוב שילה 233, נחלאות.

בית כנסת עדס
טלפון: 050-5326735.
כתובת: רחוב באר שבע 11, נחלאות.

קהילת 'ואני תפילה'
פייסבוק: ואני תפילה נחלאות ירושלים.
כתובת: בי"ס אוולינה דה-רוטשילד, רחוב אוסישקין 388.

קהילת הר-אל
טלפון: 02-6253841.
פייסבוק: Kehilat Har-El - קהילת הר-אל.
כתובת: רחוב שמואל הנגיד 166, רחביה.

בית הכנסת האיטלקי
טלפון: 02-6241610.
פייסבוק: מוזיאון יהדות איטליה.
אתר: www.ijamuseum.org/he
כתובת: רחוב הלל 255, מרכז העיר.

בית הכנסת של חסידות בעלזא
טלפון: 02-5018900.
כתובת: דובר שלום 166, קרית בעלזא.

 

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים
ויה דולורוזה... נושאי הצלב ברובע המוסלמי - בעקבות דרכו האחרונה של ישו, ברובע המוסלמי הססגוני

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

 

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
בין שעה לשעתיים.
אורך המסלול
אורך המסלול
בדרך כלל דקות ספורות של הליכה.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
אביב, קיץ, סתיו וחורף.
סוג המסלול
סוג המסלול
הלוך - חזור.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
מידע שימושי:

קבלת שבת במתחם התחנה
פייסבוק: התחנה הראשונה ירושלים.
כתובת: מתחם התחנה הראשונה.
מועדים: בין החודשים מאי-ספטמבר. 

קהילת שירה חדשה
טלפון: 050-6449419.
פייסבוק: שירה חדשה - ירושלים.
אתר: www.shirahadasha.org.il
כתובת: בית יהודית, עמק רפאים 12, המושבה הגרמנית.

קהילת יקר
טלפון: 02-5612310.
פייסבוק: Yakar Jerusalem יקר ירושלים.
אתר: www.yakar.org
כתובת: רחוב כובשי קטמון פינת הל"ה, קטמון.

קהילת ציון
פייסבוק: ציון. קהילה ארצישראלית.
כתובת: רחוב יששכר 3, מתנ"ס בקעה.  

בית כנסת אוהבי ציון
טלפון: 054-4346392 (נא לפנות בהודעת SMS).
פייסבוק: בית הכנסת אוהבי ציון.
כתובת: רחוב שילה 23, נחלאות.

בית כנסת עדס
טלפון: 050-5326735.
כתובת: רחוב באר שבע 1, נחלאות.

קהילת 'ואני תפילה'
פייסבוק: ואני תפילה נחלאות ירושלים.
כתובת: בי"ס אוולינה דה-רוטשילד, רחוב אוסישקין 38.

קהילת הר-אל
טלפון: 02-6253841.
פייסבוק: Kehilat Har-El - קהילת הר-אל.
כתובת: רחוב שמואל הנגיד 16, רחביה.

בית הכנסת האיטלקי
טלפון: 02-6241610.
פייסבוק: מוזיאון יהדות איטליה.
אתר: www.ijamuseum.org/he
כתובת: רחוב הלל 25, מרכז העיר.

בית הכנסת של חסידות בעלזא
טלפון: 02-5018900.
כתובת: דובר שלום 16, קרית בעלזא.