facebook
:
IMG_2920
blank
GrayBlockTop
על רגל אחת
נקודת ההתחלה רחוב לילינבלום, ליד ראינוע עדן בית הראינוע הראשון בישראל.
arrow
הליכה אל פסאז' פנסק שברחוב הרצל, בו נמצאת ה"מעליה", שהייתה המעלית הראשונה בארץ ישראל.
arrow
עלייה אל מרפסת הגג שבמבנה, ותצפית על מגדל שלום ועל הסביבה.
arrow
הליכה ברחוב הרצל הסואן אל מגדל שלום גורד השחקים הראשון בישראל.
arrow
כניסה למרכז התרבות שבמגדל, לסיור בשתי הקומות הראשונות, בין פסיפסים ותערוכות מיוחדות במינן.
arrow
הליכה אל ה"אספרסו-בר קיוסק" - הקיוסק הראשון בתל-אביב, וישיבה על ספסל לצדו, כשבקבוק "גזוז" צונן בידינו.
arrow
הליכה בשדרות רוטשילד השדרה הרחבה הראשונה בישראל.
arrow
ביקור בהיכל העצמאות ביתו של מאיר דיזנגוף, בו הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל.
arrow
עצירה ליד אנדרטת מייסדי תל-אביב, והליכה בשדרה המוצלת, בין עצים וספסלים.
arrow
מעבר בין בתים יפהפיים, הבנויים בחלקם בסגנון הבינלאומי המאפיין את תל-אביב.
בין חידושים והמצאות - מידע שימושי:

מגדל שלום מאיר: טלפון לפרטים:  03.... שעות פתיחה: א'-ה': 19:00-7:00, ו': 13:30-7:00. כניסה: ללא תשלום.

"אספרסו-בר" קיוסק: טלפון לפרטים:  03-5108919 . שעות פתיחה: בכל יום, 24:00-7:00.

היכל העצמאות: טלפון לפרטים:  03-5173942 . שעות פתיחה: א'-ו', 14:00-9:00. כניסה: בתשלום. מומלץ לתאם את הביקור מראש.

שעת סיפור - כיצד נוסד ראינוע עדן?

ראשיתו של ראינוע עדן, הראינוע הראשון בתל-אביב ובארץ ישראל, בשנת 1914. באותה עת הציע משה אברבנאל להקים בתל-אביב הקטנה של אותם הימים בית ראינוע. הרעיון לא התקבל בתחילה, כיוון שהיו רבים שחששו מריח הבנזין שהיה נחוץ להפעלת מכונת ההקרנה וש"עלול להזיק לבריאות".

קרא עוד
שיר לדרך - גן השקמים:

מילים: יצחק יצחקי ז"ל
לחן: יוחנן זראי
ביצוע: יזהר כהן
מו"ל: הוצאת מוזיקה נגן
© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.

 

היה היו כאן פעם שקמים,
חולות מסביב וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים
הייתה בית בודד על החוף.

קרא עוד

סיורים בתל אביב: בין חידושים והמצאות אל החידושים שהביאה תל-אביב לארץ ישראל

חזרה

מראשית ימיה שאפה תל-אביב, העיר העברית הראשונה, להיות חדשנית ו"מעודכנת", ולהביא את השכלולים הבינלאומיים אל ההתיישבות המקומית. בסיור זה נסקור את החידושים הרבים שהביאה תל-אביב לארץ ישראל בתחילתה של המאה ה-20 בתחומים שונים. החל מבית הראינוע הראשון, דרך המגדל הגבוה הראשון בישראל, ועד לקיוסק הראשון של תל-אביב. המסלול מתוך ספר תל-אביב - מסלולים, אתרים וסיפורים



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
סיורים בתל אביב: בין חידושים והמצאות אל החידושים שהביאה תל-אביב לארץ ישראל
arrow נקודת מוצא: ראינוע עדן, בפינת הרחובות לילינבלום ופינס.   arrow נקודת סיום: פינת הרחובות שדרות רוטשילד ושינקין.   arrow אופי הסיור: הסיור עובר ברחובות רחבים וסואנים, והוא מישורי לכל אורכו. הסיור כולל גם ביקור במרכז התרבות שבמגדל שלום.   arrow אורך הסיור: כ-1.5 קילומטר.   arrow משך הסיור: 2.5-1.5 שעות.   arrow ציוד מומלץ: מצלמה.   arrow שעות מומלצות: שעות הבוקר עד הצהריים, כאשר היכל העצמאות פתוח לקהל.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
סיורים בתל אביב: בין חידושים והמצאות אל החידושים שהביאה תל-אביב לארץ ישראל

בית ראינוע ו"מעליה" ראשונה
את סיורנו בין החידושים וההמצאות שהביאה תל-אביב לארץ ישראל, אנו מתחילים בפינת הרחובות לילינבלום ופינס, סמוך לראינוע עדן |2|, שנמצא בין שכונת נווה צדק ל"אחוזת בית" השכונה הראשונה שנוסדה בעיר תל-אביב.

 

ראשיתו של ראינוע עדן, הראינוע הראשון בתל-אביב ובארץ ישראל, בשנת 1914. באותה עת הציע משה אברבנאל להקים בתל-אביב הקטנה של אותם הימים בית ראינוע. הרעיון לא התקבל בתחילה, כיוון שהיו רבים שחששו מריח הבנזין שהיה נחוץ להפעלת מכונת ההקרנה וש"עלול להזיק לבריאות". היו כאלה שחששו מפריצת גדר המוסר באולם שעשועים מעין זה ובמופעים שיועלו בו. ואכן, באחת ההצגות הראשונות ראה שוטר שישב באולם כיצד שודדים מרכבת דואר, ומיד נחלץ לעזרת האומללים. הוא שלף את אקדחו ו...ירה אל תוך המסך.


|2| שלט הכניסה בחזית הראינוע עומד על תלו עד היום.

 

למרות ההתנגדויות והחששות, נפתח לבסוף בית הראינוע, ונחנך בהקרנת הסרט "ימי פומפיאה האחרונים". האולם כלל אלף ומאה מקומות ישיבה, ומלבד סרטים הועלו בו גם מופעי תיאטרון ואופרות, נערכו בו נשפי פורים, אסיפות עם ועצרות מחאה וזיכרון.
בימות הקיץ החמים נהג משה אברבנאל לרסס את הצופים במי ורדים, כדי להפיג ריחות לא נעימים, עד שבשנת 1927 נבנה בצמוד למבנה הישן אולם קיצי ללא גג, שנקרא "עדן קיץ". מאז פעלו זה לצד זה "עדן חורף" ו"עדן קיץ".
בשנת 1930 הגיע לארץ חידוש טכנולוגי - סרטים מדברים ומזמרים. הנגנים שליוו את הסרט האילם לצד המסך סירבו להתפטר מתפקידם. ההסתדרות נחלצה להגנתם, והם המשיכו לקבל משכורת על אף שהשתתפותם לא הייתה נחוצה עוד. מאותה השנה הפך בית הראינוע ל"קולנוע עדן", והמשיך להיות פעיל ומשגשג במשך שנים רבות.

 

קולנוע עדן היה פעיל עד שנת 1974. לאחר מכן, נמכר המבנה לבנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי, אך מזה שנים רבות הוא עומד אטום ומוזנח. מקום הקופות עדיין ניתן לזיהוי, וגם השלט של הקולנוע קבוע במקומו כמצבה, אך פנים המבנה עזוב והרוס לחלוטין. את בית הראינוע הפשוט, אחד הסמלים המיתולוגיים של תל-אביב בראשיתה, ואחד החידושים הגדולים שהגיע לארץ ישראל, מחליפים כיום עשרות בתי קולנוע ואולמות מופעים (עוד על ראינוע עדן ניתן לקרוא בסיור: "סיפורים בין בתים וסמטאות סיור ברחובותיה ובין בתיה של נווה צדק").
מראינוע עדן נפנה מזרחה, ונלך ברחוב לילינבלום כ-5 דקות עד לפינת רחוב הרצל. נפנה ימינה ונלך ברחוב הרצל כמה עשרות מטרים, עד לבית מספר 16 |3|. הבניין שאליו אנו נכנסים משמש כיום בניין מגורים ולכן עלינו לשמור על השקט ועל פרטיות התושבים. במרכז הבניין חצר מרובעת ובה נמצאת המעלית הראשונה שהייתה בארץ ישראל. ניכנס אל הבניין המוזנח, ונעלה במדרגות לקומה העליונה.



המבנה שבתוכו אנו נמצאים מכונה בית מגידוביץ', על שם האדריכל שעיצב אותו, או לחילופין פסאז' פנסק (פסאז' הוא כינוי לקניון או לבית מסחר, ופנסק הוא שמו של איש העסקים שהבניין היה בבעלותו). בראשית ימיה של תל-אביב הייתה הפעילות המסחרית אסורה בה, כיוון שרצו לשמר אותה כ"עיר גנים" שקטה. עם השנים הותרה פעילות מסחרית שקטה בתחומי העיר המתפתחת. פסאז' פנסק נבנה בשנת 1925, ותוכנן להיות מרכז מסחרי ובו חנויות, בתי מלאכה, מסעדות ובתי קפה. בתקופות מסוימות שכנו כאן מערכות העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הצופה", ועל גג המבנה הייתה מסעדה וגינת גג פופולארית בשם "השרון".
מכיוון שהבניין היה בניין מסחרי, היה צורך להעלות סחורות אל הקומות העליונות. בתחילה, סחבו סבלים את המכונות והרהיטים הכבדים במעלה המדרגות, אך במהרה היה ברור שיש צורך בפתרון אחר. לשם כך, נבנתה מעלית משא מיוחדת, שנקראה בזמנו "מעליה", והייתה מעלית המשא הראשונה בארץ ישראל.

 

כיום המעלית אינה פועלת והחלודה אוכלת בה. חזית הבית מלוכלכת, ורק השלט עם האצבע שנמצא בקומת הקרקע של הבניין ומורה "למעליה", נראה כשהיה. יחד עם זאת, מעניין מאוד לעלות במדרגות אל הקומה העליונה, להתרשם מהבנייה המיוחדת, לצפות על החצר פנימית, שאליה פונות חזיתות הבתים, להסתובב על מרפסת הגג ולהשקיף מהחלונות ומהמרפסות הקטנות שבחדר המדרגות על מגדל שלום, על רחוב הרצל ועל גגות הבתים שמסביב.

גורד שחקים וגימנסיה עברית
מפסאז' פנסק
נצא חזרה לרחוב הרצל, נפנה שמאלה ונלך עד קצהו של הרחוב, שם נמצא מגדל שלום |4|. נעבור מתחת למגדל, וניכנס פנימה בכניסה השמאלית, הישר אל המבואה המערבית של המגדל.



מגדל שלום, או בשמו המלא - מגדל שלום מאיר, נחנך בשנת 1965, והיה "גורד השחקים" הגבוה במזרח התיכון למשך 14 שנים, עד שנת 1979, ולמבנה הגבוה בישראל עד לשנת 1999, אז נבנו מגדלי עזריאלי. באותם ימים, היה נדיר למצוא בארץ ישראל בכלל, ובתל-אביב בפרט, בתים בגובה של יותר מ-5-4 קומות. בנייתו של מגדל שלום, המתנשא לגובה של כ-142 מטר ומונה 34 קומות, הביאה לישראל את הרעיון החדשני והמהפכני של בנייה לגובה בנייה שחוסכת מקום, והופכת את הבניינים הגבוהים ואת האזור סביבם ליוקרתיים.

 

בעבר פעלו במגדל שלום מצפה תיירותי, מוזיאון השעווה היחיד בישראל, לונה פארק קטן שהיה על גג הבניין וגם כל-בו גדול, אשר בגללו רבים קוראים לבניין עד היום בשם "כלבו שלום". כל אלו נסגרו. כיום משמשות רוב הקומות בבניין למשרדים, מלבד שתי הקומות הראשונות המשמשות מרכז תרבות מיוחד במינו. מומלץ מאוד להסתובב בקומות הללו, להתרשם משני הפסיפסים הענקיים המוצבים ברחבת הכניסה ומתארים את החיים בתל-אביב בראשית ימיה (אחד מהם הוא הפסיפס המפורסם של נחום גוטמן), מדגמים תלת מימדיים של "אחוזת בית" ושל העיר תל-אביב כיום, ומתערוכות צילומים מתחלפות, ביניהן תערוכת "עיר במודעות" - תערוכה מיוחדת במינה המציגה מודעות משנותיה הראשונות של העיר.


פסיפס יפהפה בתוך מגדל שלום.

מגדל שלום נבנה על הריסות בית הספר העל-יסודי העברי הראשון בעולם, ואחד ממבני התרבות המרכזיים והחשובים ביותר בהיסטוריה של העיר תל-אביב מבנה הגימנסיה העברית "הרצליה". לבעלי מגדל שלום היה חשוב לשמר את המורשת התרבותית של הגימנסיה העברית "הרצליה", ולכן הוחלט להפוך את המגדל למרכז תרבות מפותח, כפי שהוא כיום.

האידיאל של הקמת גימנסיה עברית בארץ ישראל קרם עור וגידים לראשונה בשנת 1905, כאשר ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניההקימו בדירתם הקטנה שביפו בית ספר פרטי בן שני חדרים, וקראו לו "הגימנסיה העברית". כך נוסד בית הספר העל-יסודי הראשון בעולם, בו שפת הלימוד הייתה עברית. כאשר הוקמה "אחוזת בית", היא תל-אביב, בשנת 1909, הועברה הגימנסיה לקצה רחוב הרצל, נקראה על שם בנימין זאב הרצל, וזכתה לשם בו היא מוכרת כיום - הגימנסיה העברית "הרצליה". אישים מפורסמים רבים למדו וצמחו בגימנסיה העברית "הרצליה", ביניהם משה שרת, יעקב פרי, יוסי ביילין, גבי אשכנזי, נחום גוטמן, יאיר לפיד, דן מרגלית ורבים נוספים.
בניין הגימנסיה היה אחד המבנים המרשימים והייחודיים שנבנו בראשית ימיה של העיר תל-אביב. סגנון הבנייה המפואר, יחד עם מיקומו על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל - הרחוב הראשי דאז, מיקמו את בית הספר בתודעת תושבי תל-אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה. מלבד היותו מוסד חינוכי, נערכו במבנה בית הספר הצגות, מופעים וטקסים, ועד מהרה הפכה הגימנסיה העברית "הרצליה" למרכז התרבותי החשוב ביותר בתל-אביב. בשל ריבוי מספר התלמידים, ומכיוון שהבניין המקורי הפך רעוע ומסוכן, הוחלט בשנת
1962 להרוס את המבנה, להעביר את בית הספר לרחוב ז'בוטינסקי בצפון תל אביב בו הוא נמצא כיום, ולבנות במקומו את מגדל שלום, בו אנו מבקרים.


מגדל שלום בשנותיו הראשונות, נישא מעל פני העיר. (צילום: וילי פולנדר).

 

לאחר הביקור במגדל שלום נצא שוב לרחוב הרצל, ונלך בו חזרה בדרך שבה הגענו קודם לכן, עד לפינת שדרות רוטשילד |5|, שם נמצא הקיוסק הראשון בתל-אביב.

מוכרים "גזוז" בפינת השדרה
המבנה הקטן בצורת המשושה, שניצב בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד, הוא שחזור של הקיוסק המקורי שנבנה ממש כאן בשנת 1910. בתחילה, לא אישר ועד הקהילה של "אחוזת בית" להקים את הקיוסק, מחשש שהשכונה השקטה תהפוך לאזור מסחרי כמו שווקי יפו של אותם ימים. בראש המתנגדים עמד מנחם שינקין, שרצה לשמור על "אחוזת בית" הצעירה כ"עיר גנים" - אזור שקט המשמש למגורים ופנאי בלבד. לבסוף אושרה הקמת הקיוסק, בתנאי שימכרו בו משקאות קלים בלבד, כפי שנכתב בהחלטת המועצה: "הוחלט לעשות קיוסק בתוך הבולוואר, במידה שתיים כפול שתיים מטר, ולהשכירו למכירת משקאות קרים, אך לא חריפים", ואכן - המשקה העיקרי שנמכר בקיוסק היה ה"גזוז". בסמוך לקיוסק הוצב פנס הרחוב הראשון של תל-אביב, וכך הפך הקיוסק במהרה למרכז העיר, נקודת מפגש לבני נוער, לזקני העיר, לזוגות אוהבים ולנכבדי הציבור. בין המכובדים שישבו בקיוסק אפשר היה למצוא את המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. ביאליק פנה פעם למוזגת בקיוסק, וטבע משחק מילים שהפך למשפט מפורסם: "גזזיני ואגרשך, והעדיפיני במילייך". ובמילים פשוטות - תני לי גזוז (גזזיני) ואתן לך גרוש (ואגרשך), ותחזירי לי עודף (העדיפיני) במטבעות של מיל (במילייך). כך הפכו מטבעות הכסף למטבע לשון.

 
|5| הקיוסק הראשון בתל-אביב, בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד.

 

ה"אספרסו-בר קיוסק", כפי שהוא נקרא כיום, גדול במעט מהקיוסק המקורי, אך דומה לו מאוד. גם היום ניתן להזמין בקיוסק "גזוז" של פעם, לשבת על אחד הספסלים וליהנות מכל רגע. לאחר מנוחה קצרה, נתחיל ללכת בשדרות רוטשילד, שהיו השדרה הראשונה בישראל חידוש נוסף ומעניין שהביאה תל-אביב לארץ ישראל.

שדרות רוטשילד היו בין חמשת הרחובות הראשונים של תל אביב שנסללו בשנת 1909 על גבי דיונות חול. הרחובות הנוספים היו הרצל, יהודה הלוי, לילינבלום ואחד העם. מלכתחילה, לא הייתה כוונה לסלול שדרה רחבה כל-כך, אלא רחוב רגיל כשאר הרחובות. אולם בתוואי הרחוב היה ערוץ נחל קטן אליו התנקזו מים רבים בחורף והיה קשה ליישרו באמצעים של אז. לכן הוחלט למלאו בחול ולהשאירו בתור שטח פתוח ורחוב עירוני רחב יותר. במרכז הרחוב נשתלו עצי השקמים המפורסמים, ובצדדיו נבנו בתי המגורים. בדצמבר 1910, החליט ועד "אחוזת בית" לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד, ולהודיע לו שמדובר בתחילתן של שדרות מפוארות כדוגמת הבולווארים (שדרות) המפוארים של פריז. כך, ממש במקרה, נוצרה שדרה רחבה במרכז תל-אביב. מאז ועד היום נסללות שדרות שכאלו בערי ישראל והן משמשות שטח עירוני ירוק ונעים.

 

 

לאחר מספר דקות הליכה בשדרות רוטשילד, נעצור בצד ימין של הכביש בבית מספר 16 - זהו היכל העצמאות |6|. הבית שימש בראשיתו כביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה המיתולוגי של העיר. בבית זה, הכריז דוד בן-גוריון בשנת 1948 על הקמת מדינת ישראל. כדאי להיכנס אל היכל העצמאות ולבקר באולםההיסטורי שבו התקיימה הכרזת העצמאות.

מרבית הפריטים המוצגים באולם הם מקוריים, והשארמשוחזר בדייקנות מירבית. על בימת הכבוד ועל הכיסאות מצוינים שמות האישים שנכחו בטקס, מעל הבימה מתנוסס דיוקנו של הרצל, ומשני צדדיו דגלי המדינה. במהלך הביקור ניתן להאזין להקלטה המקורית של הטקס, ולצפות בסרט קצר המתאראת אירועי התקופה ואת תולדות הבית. אפשר גם לבקר במוזיאון התנ"ך הקטן שנמצא בקומות העליונות של הבית. כאן מוצגים בין השאר ספרי תנ"ך בשפות שונות, ספרי תנ"ך עתיקים, התנ"ך הקטן ביותר בעולם, יצירות אמנות הקשורות לתנ"ך ועוד.

 

לאחר הביקור בהיכל העצמאות נצא חזרה לשדרות רוטשילד ונפנה ימינה. הליכה קצרה תביא אותנו לאנדרטת מייסדי העיר תל-אביב מזרקה שלצדה אנדרטה עם שמות מייסדי העיר. האנדרטה ניצבת במקום בו עמד בעבר מגדל המים ובית ועד העיר של תל-אביב. מכאן נמשיך בשדרות רוטשילד לכיוון מזרח, ונתמקד בחידוש מרכזי ומשמעותי שהביאה תל-אביב לארץ ישראל: סגנון הבנייה הבינלאומי, המכונה "באוהאוס".


שדרות רוטשילד שדרה מוצלת בלב העיר התוססת.

 

בשנות ה-20 של המאה הקודמת נפתח בעיר דסאו? שבגרמניה בית ספר לאדריכלות בשם "באוהאוס", בו למדו מיטב האדריכלים באותה התקופה. באותו הזמן התפתח במערב אירופה, ובמיוחד בגרמניה, סגנון בנייה חדש, שנקרא "הסגנון הבינלאומי". עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בשנת 1933, הביאה לעזיבתם של יהודים רבים את גרמניה ולעלייתם לארץ ישראל. בין המהגרים היו גם כמה אדריכלים יהודים, שהביאו עימם את סגנון הבנייה הבינלאומי לארץ ישראל. בארץ ישראל קיבל סגנון זה את השם "באוהאוס", על-שם בית הספר בו למדו האדריכלים. השילוב בין הסגנון הפשוט, שדוגל בבנייה פונקציונאלית (כלומר - לכל דבר במבנה חייב להיות שימוש כלשהו) ונמנע מקישוטים חסרי ייעוד שימושי, יחד עם הצורך בבנייה מהירה להמונים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בתל-אביב באותה התקופה, גרם לתנופת בנייה אדירה בסגנון הבינלאומי במרכז תל-אביב. במהלך כ-5 שנים נבנו בתל-אביב כ-2,700 מבנים בסגנון הבינלאומי רובם קיימים, משופצים ומתוחזקים בקפדנות עד היום.


בית "באוהאוס" אופייני בשדרות רוטשילד.

 

ההליכה בשדרות רוטשילד, בין המבנים והעצים, היא חוויה נהדרת. השדרה מוצלת לכל אורכה, ספסלים פזורים משני צדי הדרך ופסלי חוצות פזורים לאורכה. מעניין לשבת על אחד הספסלים, ופשוט לצפות בעוברים ובשבים: רוכבי אופניים, נשים וגברים עם עגלות ילדים, בעלי כלבים, אנשי עסקים, זוגות צעירים ואנשים מבוגרים ממלאים את השדרה בכל שעות היום. משני צדי הכביש, נישאים לאורך השדרה מבנים מרשימים ויפים. בחלקה הראשון של השדרה מצויים מבנים בסגנון אקלקטי - סגנון מקושט, המשלב בנייה בסגנונות שונים. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את "מלון ניו יורק" בבית מספר 25 ובית אברהם מויאל בבית מספר 27 |7|. בהמשך השדרה, בעיקר לאחר שחוצים את רחוב בצלאל יפה, נראה שחלק נכבד מהמבנים בנוי בסגנון הבינלאומי. את המבנים הללו נוכל לזהות על-פי המאפיינים העיקריים של הסגנון: בנייה פשוטה בקווים ישרים, זוויות ישרות, מרפסות מלבניות או עגולות, הימנעות מקישוטים מיותרים וצביעת המבנים בצבעים בהירים. מבני ה"באוהאוס" היפים ביותר הם בתים מספר 61,59 ו-63 בצד השמאלי של השדרה |8|. את הסיור בשדרות רוטשילד אפשר לסיים בכל שלב, אך מומלץ להגיע עד פינת רחוב שינקין |9|, שם מתרכזים עיקר המבנים הבנויים בסגנון הבינלאומי. ממש לפני שמגיעים לפינת רחוב שינקין, כדאי לשים לב לבית מספר 96 שנמצא בצדה הימני של השדרה, שבמרפסתו מוצבים פסלים של 3 דמויות המקריאות מתוך ספרים לקהל הצופים בהן.

 

בשנת 2003 זכתה תל-אביב בתואר "העיר הלבנה" מטעם אונסק"ו, ארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם, והוכרזה כאתר מורשת עולמית של סגנון הבנייה הבינלאומי. 4,000 הבתים הבנויים בסגנון הבינלאומי ברחבי תל-אביב, רובם בשדרות רוטשילד וברחובות הסמוכים, מהווים את הריכוז הגדול בעולם של מבנים בסגנון זה, והם אלה שהקנו לתל-אביב את התואר היוקרתי.

 


את הסיוראל החידושים שהביאה תל-אביב לארץ ישראל בנוערן גל-אור, נועה רודמן והדס קרשאי.

 

 

 

לאחר ההליכה בשדרות רוטשילד מסתיים סיורנו. אל המכונית נחזור ברגל, בדרך שהגענו בה, דרך הרחובות שדרות רוטשילד, הרצל ולילינבלום, או בנסיעה קצרה במונית.

 

 

המסלול מופיע בספר
"תל-אביב - מסלולים, אתרים וסיפורים".

 

 

סיורים בתל אביב: בין חידושים והמצאות אל החידושים שהביאה תל-אביב לארץ ישראל
לרכישת הספר לחץ/י כאן

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
2.5-1.5 שעות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-1.5 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים לכל עונות השנה.
סוג המסלול
סוג המסלול
חד כיווני.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
איפה חונים?

מגיעים למרגלות מגדל שלום, ופונים מערבה לרחוב אחד העם. בהזדמנות הראשונה פונים שמאלה לרחוב יהושע תלמי, ומחנים את המכונית במגרש החנייה שברחוב |1| (החנייה בתשלום). ממגרש החנייה ממשיכים ברגל עד קצה הרחוב ופונים ימינה לרחוב לילינבלום. הולכים עד לפינת רחוב פינס, שם נמצא ראינוע עדן |2| נקודת ההתחלה של הסיור.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית?

קו 72 ממסוף 2000 (רכבת מרכז) מגיע למגדל שלום שברחוב הרצל |4|, הסמוך לנקודת ההתחלה של הסיור. קו 5 מהתחנה המרכזית החדשה מגיע לשדרות רוטשילד, הסמוכות גם הן לנקודת ההתחלה של הסיור.