facebook
:
IMG_2920
blank
GrayBlockTop
על רגל אחת
נקודת ההתחלה כיכר מגן דוד, במפגש הרחובות נחלת בנימין והכרמל.
arrow
כניסה לשוק הכרמל, העמוס במיוחד בימי שישי, והליכה בין הדוכנים הצבעוניים והססגוניים.
arrow
פנייה לרחוב רמב"ם והליכה קצרה למדרחוב האמנים ברחוב נחלת בנימין.
arrow
הליכה במדרחוב הנעים, בין מופעי רחוב, דוכני אמנים, חנויות לממכר בדים ובתי קפה קטנים.
arrow
חזרה לכיכר מגן דוד, כניסה לרחוב שינקין ומנוחה קצרה בגינת שינקין.
arrow
סיבוב בין החנויות הקטנות ובתי הקפה ברחוב שינקין, בו שוררת אווירה תוססת וחגיגית, במיוחד בימי שישי.
arrow
כניסה לבית הקפה המיתולוגי "קפה תמר", במרכזו ניצבים שני גזעי עצים כרותים, שרידי העצים שהצלו על יושבי בית הקפה בעבר.
arrow
אפשרות לשוחח עם שרה, בעלת הבית ובעלת השיער הסגול אישה מיוחדת ומרתקת.
arrow
מעבר באזור בנייני הקהילה החרדית ברחוב אחד העם, המקבלת את פני השבת בדרך שונה.
arrow
הליכה של כחצי שעה לחוף התופים, הנמצא מאחורי מבנה הדולפינריום.
arrow
ישיבה על שובר הגלים, מול הים הפתוח, בין עשרות מתופפים המנעימים את זמננו בניגון ובשירה.
לקראת שבת בתל-אביב - מידע שימושי:

שוק הכרמל: שעות פתיחה: א'- ו', משעות הבוקר המוקדמות ועד רדת החשיכה. כניסה: ללא תשלום.

מדרחוב האמנים נחלת בנימין: שעות פתיחה: ג', ו': 17:00-10:00. כניסה: ללא תשלום.

קפה תמר: טלפון לפרטים:  03-6852376 . שעות פתיחה: א'-ו': 20:00-7:00. כניסה: ללא תשלום.

חוף התופים: שעות פתיחה: החוף פתוח בכל שעות היממה, אך המתופפים נמצאים בו בימי ו', בין השעות 19:00-15:30 לערך. כניסה: ללא תשלום.

שעת סיפור - שוק הכרמל:

בשנת 1913 רכש ארתור רופין, איש אמיד מתל-אביב, אדמות רבות בתל-אביב וביפו, ונסע לשווק את מרכולתו ליהודים העשירים שברוסיה. הציונים העשירים רכשו מרופין את המגרשים שהציע תמורת 1,000 רובל כל אחד, בתקווה להוריש לנכדיהם אדמות בארץ הקודש.

קרא עוד
סיפור לדרך - העגלה המשובצת:

כותבת אנונימית

 

"לפני כמה חודשים נשברתי וקניתי לי עגלה משובצת. זה לא היה קל. שנים שזלזלתי בגוש המשובץ שנסחב אחרי נשים בריאות גוף, שהפך עם השנים לסמל סטטוס מפוקפק. שנים שלא הבנתי את הצורך בתיק המוזר על גלגלים, עד שהכתה בי ההכרה: במדרונו המתון של השוק העירוני, שקיות הניילון לא שורדות.

קרא עוד

סיורים בתל אביב: לקראת שבת בתל-אביב העיר תל-אביב מתכוננת לשבת

חזרה

"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", אומר המשפט הידוע. אז למרות שלעיר תל-אביב אין דימוי "דתי" במיוחד, גם היא ותושביה טורחים ומתכוננים לקראת השבת. בסיור זה נדלג בין כמה רחובות מרכזיים בתל-אביב, נהנה מהשילוב המנצח בין הצורך "להספיק" דברים לפני השבת לבין הרצון לנצל את שעות הפנאי של צהרי יום שישי, ונגלה כמה דרכים לקבל את השבת בתל-אביב. המסלול מתוך ספר תל-אביב - מסלולים, אתרים וסיפורים



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
סיורים בתל אביב: לקראת שבת בתל-אביב העיר תל-אביב מתכוננת לשבת
arrow נקודת מוצא: כיכר מגן דוד, בפינת הרחובות נחלת בנימין והכרמל.   arrow נקודת סיום: חוף התופים, מאחורי מבנה הדולפינריום.   arrow אופי הסיור: הסיור עובר בתחילתו ברחובות ההומים והצפופים של שוק הכרמל ובמדרחוב נחלת בנימין, ובהמשך ברחובות רחבים ומישוריים.   arrow אורך הסיור: כ-3.5 קילומטר.   arrow משך הסיור: 4-3 שעות.   arrow ציוד מומלץ: מצלמה, כלי תיפוף ונגינה.   arrow שעות מומלצות: ימי שישי בשעות אחר הצהריים, 3-2 שעות לפני כניסת השבת.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
סיורים בתל אביב: לקראת שבת בתל-אביב העיר תל-אביב מתכוננת לשבת

בין פירות, ירקות ומאות אנשים
בימי שישי, מספר שעות לפני כניסת השבת, נערכים תושבי תל-אביב ורחובותיה לקראת השבת המתקרבת, כל אחד בדרכו שלו. את הסיור אנו מתחילים בכיכר מגן דוד |2| רחבה גדולה בה נפגשים הרחובות אלנבי, המלך ג'ורג', שינקין, נחלת בנימין והכרמל.

שישה רחובות יוצאים מכיכר מגן דוד, ומכאן שמה. רחוב אלנבי שיוצא לשני כיוונים שונים, המלך ג'ורג', שינקין, נחלת בנימין והכרמל - שישה הם, כמספר צלעותיו של מגן דוד. הכיכר, שהייתה אחת הכיכרות הראשונות בתל-אביב, נחשבת לאחד המקומות המתוירים והפעילים ביותר בעיר, וכיום היא מרכז פופולארי בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. בשעות אחר הצהריים של ימי שישי, מופיעה בכיכר לעיתים קרובות הזמרת מירי אלוני, והופעתה מושכת תשומת לב רבה.


כיכר מגן דוד בשנות ה-30 (צילום: רודי ויסנשטין, באדיבות צלמניית "פרי-אור").

מכיכר מגן דוד, נעשה כמצוותו של נתן אלתרמן: "נצא אל השוק המפשיל שרוולים, נלך מתגודדים בין צבעיו הדולקים, סחרחרים מיינו, מראשו בשמיים, מאש הקללות של מוכרות הדגים". נפנה וניכנס למקום המתאים ביותר להכנות לקראת השבת שוק הכרמל.
שוק הכרמל מתפרס על פני רחוב ראשי אחד רחוב הכרמל, ועל פני עוד מספר רחובות צדדיים וקטנים. רחוב הכרמל, בו אנו הולכים, הוא אחד הרחובות הסואנים ביותר בתל-אביב בכל ימות השבוע, אך בימי שישי חוויית ההליכה בו מיוחדת עוד יותר. ההליכה בין הבגדים, המיצים הטבעיים, הפרחים, החלות, המאפים המתוקים והמלוחים, התבלינים, הפירות, הירקות, הפירות היבשים, הבשר, הדגים, החמוצים, הגבינות, הדיסקים, הקוסמטיקה והכלים החד-פעמיים נותנת לנו את התחושה שבשוק הכרמל ניתן למצוא הכל מהכל.


דוכן ירקות צבעוני בשוק הכרמל.

בשנת 1913 רכש ארתור רופין, איש אמיד מתל-אביב, אדמות רבות בתל-אביב וביפו, ונסע לשווק את מרכולתו ליהודים העשירים שברוסיה. הציונים העשירים רכשו מרופין את המגרשים שהציע תמורת 1,000 רובל כל אחד, בתקווה להוריש לנכדיהם אדמות בארץ הקודש. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר מהפכת 1917 ומלחמת העולם הראשונה, נאלצו אותם יהודים מבוססים לעזוב את רוסיה בחוסר כל. עולים אלה כונו "פליטי רופין", ונותרו עתה רק עם אותם מגרשים שקנו בין רחוב אלנבי לחוף הים.



מכיוון שהיו מבוגרים מכדי לעבוד בעבודות כפיים, החליטו לפנות לראש העיר, מאיר דיזנגוף, ולבקש את אישורו להתארגן לעסקי מסחר. מאיר דיזנגוף נתן אור ירוק, והחבורה קיבלה היתר להקים דוכנים סמוך לבתיהם. בשנת 1920, הוכרז רשמית רחוב הכרמל כ"שוק".

ההליכה ברחוב הצר של שוק הכרמל, בצפיפות רבה בין מאות אנשים, מבוגרים וצעירים, נשים וגברים כאחד, היא חוויה בפני עצמה. במהלך ההליכה כדאי להתאמץ ולהפעיל את כל חושינו - להקשיב לקריאות הרוכלים, להתרשם מהצבעים ולהתבשם מהריחות. הדוכנים הצבעוניים, הירקות הטריים, עגלות הקנייה הצבעוניות שנגררות אחרי בעליהן (עליהן תוכלו לקרוא ב"סיפור לדרך"), וכמובן הרוכלים המבוגרים המלאים חכמת חיים ומוכנים לחלוק אותה עם כל דורש כל אלו הופכים את ההליכה בשוק הכרמל לחוויה ייחודית.

מופעי רחוב ודוכני אמנים
לאחר שנמצה את ההליכה בשוק הכרמל, ואולי גם נקנה מאפה טרי או כוס לימונדה צוננת, נפנה שמאלה לרחוב רמב"ם |3|, ונתחבר אל הרחוב השני בו מורגשת אווירת "לקראת השבת" מדרחוב האמנים שברחוב נחלת בנימין |4|. רחוב נחלת בנימין החל לפעול כמדרחוב אמנים בשנת 1988. בכל שבוע, בימים שלישי ושישי, מגיעים כ-270 אמנים החברים בעמותת אמני המדרחוב. כל אחד מהם מציב את הדוכן הפרטי הקטן שלו במקומו הקבוע, מציג ומוכר את עבודותיו לציבור הרחב. תענוג לשוטט ברוגע בין הדוכנים, להתרשם מעבודות היד המקוריות שנעשו מעץ, זכוכית, בד, פלסטיק, נייר, אבן וכל חומר אחר שעולה על דעתנו, ואולי גם לחזור הבייתה עם מתנה מקורית וייחודית לעצמנו או לאדם אהוב. הבניינים היפהפיים שסביבנו, חנויות הבדים שבגב הרחוב, מופעי הרחוב, בתי הקפה וכמובן הדוכנים המיוחדים, הופכים את הבילוי במדרחוב נחלת בנימין לחוויה מיוחדת ומהנה.

האם תהיתם מיהו בנימין שעל שמו נקרא הרחוב "נחלת בנימין"? הסיפור מתחיל בשנת 1911, עם הקמתה של שכונה חדשה בסמוך ל"תל-אביב הקטנה" של אותם הימים. מייסדי השכונה, שהיו זקוקים למימון ולתרומות, קראו לשכונה בשם "נחלת בנימין", ובעצם החליטו לא להחליט על שם מי תקרא השכונה. אם ההסתדרות הציונית תסייע להם בכסף, יחליטו שהשכונה תקרא על שמו של בנימין זאב הרצל, ואם יתמוך הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד בהקמת השכונה היא תקרא על שמו. בסופו של דבר כסף לא התקבל לא מזה ולא מזה, על כן נפל הפור ולבסוף הוחלט שהשכונה תקרא על שם שבט בנימין.

האווירה הנינוחה והרגועה השוררת במדרחוב האמנים שברחוב נחלת בנימין, שונה עד מאוד מזו הרועשת שהייתה בשוק הכרמל, וכל אחת מהן מיוחדת ומהנה בפני עצמה. לאחר הבילוי במדרחוב נחלת בנימין נחזור לכיכר מגן דוד |2| בה התחלנו את הסיור. נחצה את הכביש ונפנה ימינה לרחוב מעניין לא פחות רחוב שינקין. נלך בצדו השמאלי של הרחוב, ולאחר כמה עשרות מטרים נפנה שמאלה למנוחה קצרה בגינת שינקין |5|.


מופע רחוב במדרחוב האמנים שברחוב נחלת בנימין |4|.

רחוב חגיגי ותוסס וקונצרט על החוף
רחוב שינקין נקרא על שם אחד הבולטים שבמייסדי העיר תל-אביב מנחם שינקין. שינקין היה איש פעיל ונמרץ, דעתן וכריזמטי, וביחד עם מאיר דיזנגוף, עקיבא אריה וייס ואחרים, היה שותף מרכזי בהקמת שכונת אחוזת בית. לזכותו של מנחם שינקין אפשר לזקוף את בחירת השם "תל-אביב" לעיר המתפתחת. שאלת השם נדונה באסיפה הכללית של חברי אחוזת בית. לאחר שהוצעו שמות כגון "הרצליה", "עבריה" ו"נווה יפו", הציע שינקין את השם תל-אביב, וזאת על-פי השם העברי שנתן נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל "אלטנוילנד" - "ארץ ישנה-חדשה". לפי דברי שינקין, התל מסמל את הישן, ואילו האביב את החדש, וזוהי מהותה של העיר החדשה - תל שבו פורחים ניצני אביב.
מלבד בחירת השם, היה מנחם שינקין פעיל בייסודה ובבנייתה של העיר בשנותיה הראשונות. בדיון שנערך באסיפה הכללית בשנת 1910, בו נדונה השאלה האם להקים קיוסק במרכז השכונה ובכך לשוות לה אופי מסחרי, היה שינקין מהמתנגדים החריפים ביותר. בסופו של דבר, דווקא על שמו נקרא אחד הרחובות המסחריים והסואנים ביותר בעיר, וייתכן שבשל כך מתהפך היום מנחם שינקין בקברו...


דוכן מיץ טבעי ברחוב שינקין.

לאחר מנוחה קצרה בגינה המטופחת, נצא אל הרחוב שוקק החיים ונלך לאורכו. בראשית ימיו היה רחוב שינקין שקט ואפרורי. בתי מלאכה מיושנים של סנדלרים, שענים ורפדים אכלסו את הרחוב, ותושבים מבוגרים התגוררו בבתים בצדי הרחוב. בראשית שנות ה-80 חל המפנה - שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר, החליט "להבריא" את הרחוב. רחוב שינקין שינה את פניו והפך לרחוב הצעיר והתוסס ביותר בתל-אביב. את בתי המלאכה הישנים החליפו בתי קפה וחנויות מותגים אופנתיות, והביטוי "שינקינאי" כסמל לבליינות לשמה, הפך למטבע לשון. נסתובב בין החנויות הקטנות, דוכני המיצים הטבעיים ובתי הקפה, נהנה מהאווירה התוססת, שהופכת חגיגית במיוחד בימי שישי, לקראת כניסת השבת.
לקראת קצה הרחוב, בפינת רחוב אחד העם, בבית מספר 57 שבצד שמאל של הכביש, נמצא בית הקפה המיתולוגי "קפה תמר" |6|. ניכנס אל בית הקפה הצנוע, המעוצב בפשטות עם כיסאות פלסטיק, שולחנות עץ ושני גזעי עצים כרותים שניצבים באמצע בית הקפה.


הקופה ב"קפה תמר" המיתולוגי |6| בית קפה צנוע ופשוט. 

"קפה תמר" הוא מוסד תל-אביבי ותיק, החל משנת 1941 ועד היום. מספר שנים לאחר שנפתח, נקנה בית הקפה על-ידי שרה ובעלה ומאז ועד היום שרה היא בעלת הבית, תרתי משמע. דמותה המרתקת של שרה בעלת השיער הסגול, משכה אנשים רבים לבית הקפה, ביניהם אמנים, אנשי תרבות ואנשי רוח, הרואים ב"קפה תמר" את ביתם השני. מרתק לשבת ב"קפה תמר", להזמין כוס תה או קפה, לשוחח עם שרה ולשמוע מסיפוריה. אחד הסיפורים שאפשר לשמוע מפיה, הוא על העצים שסביבם הוקם בית הקפה כדי לא לכרות אותם, וכדי שיתנו צל ליושבי בית הקפה (עוד על "קפה תמר" תוכלו לקרוא בסיור "איך אתם אוהבים את הקפה שלכם? - סיור בין בתי הקפה של תל-אביב").


שרה, בעלת הבית ב"קפה תמר".

מ"קפה תמר" נצא לרחוב אחדהעם, ומיד נראה בצד ימין, בבתים 63-61, מראה לא שגרתי |7|. בלבה של תל-אביב, צמוד לרחוב שינקין, ממוקמת חצר של קהילה חרדית, ובה חדרי לימוד לילדים, בית כנסת ומקווה. בכל יום שישי, בשעות הצהריים ואחר הצהריים, מגיעים הגברים שבקהילה אל המקווה כדי לטבול ולהיטהר. בשונה משוק הכרמל, ממדרחוב נחלת בנימין ומרחוב שינקין, כאן מתקבלת השבת בדרך אחרת לחלוטין.

הקהילה החרדית בחרה לשבת דווקא ברחוב אחד העם, שנקרא על שמו של אשר צבי גינצבורג, הוגה דעות ציוני חשוב, ממייסדי זרם הציונות הרוחנית. זרם ציוני זה האמין, שארץ ישראל צריכה להיות פתרון גם לבעיה הרוחנית והתרבותית של העם היהודי, ולא רק לצרותיו הפיזיות. לכן, המטרה של העלייה לארץ ישראל והקמת המדינה היהודית, היא לאחד את עם ישראל, לחבר אותו למקורותיו ולייצר תרבות יהודית חיה ונושמת. את שמו הספרותי אחד העם, קיבל בעקבות חתימתו על מאמרו החשוב "לא זו הדרך". שם זה מסמל את דעתו של האיש שעם ישראל צריך להיות מאוחד יחדיו. אין צל של ספק, שאם אחד העם היה זוכה לראות את הקהילה החרדית מתגוררת ברחוב הקרוי על שמו וחיה בשלום ובשלווה עם הציבור החילוני שברחוב שינקין הוא היה גאה ומאושר.


|7| מבני הקהילה החרדית ברחוב אחד העם.

לאחר שנתעכב מספר דקות ברחוב אחדהעם, ואולי גם נשוחח עם אחד מתושבי הקהילה, נתחיל לצעוד לעבר חוף התופים. מכאן ועד לחוף הים מצפה לנו הליכה של כ-30-25 דקות, אותה נתחיל בהליכה דרומה ברחוב אחד העם. בדרכנו נחלוף על פני הבורסה לניירות ערך שבפינת רחוב קרל נטר ועל פני בית הכנסת הגדול שבפינת רחוב אלנבי. לאחר שנחלוף גם על פני מגדל שלום שבפינת רחוב הרצל |8|, נפנה ימינה לרחוב השחר, ולאחר כמה עשרות מטרים נפנה שמאלה לרחוב יצחק אלחנן |9|. ברחוב זה נלך עד שנגיע לרחוב הירקון, נחצה את הכביש ואת מגרש החנייה שבצדו השני, נקיף את מבנה הדולפינריום מימין, ונגיע לחוף התופים |10|.


נגינה ושירה בשעות בין הערביים בחוף התופים. 

בכל יום שישי, החל מהשעה 15:30 אחר הצהריים, מתאספים על שובר הגלים שמאחורי הדולפינריום עשרות אנשים, מבוגרים וצעירים כאחד. אלה באים לקבל את השבת בדרך מיוחדת משלהם. החברים הקבועים מגיעים עם דרבוקות ושאר כלי תיפוף, ומתופפים בקצב אחיד מקצבים שונים בתיאום בלתי רגיל. לעיתים מתווספת למנגינה גם שירה נעימה, והתוצאה קונצרט תופים מיוחד במינו. מי שהביא עימו כלי תיפוף או כלי הקשה, יכול להצטרף למתופפים. אפשר גם לשבת על שובר הגלים בשקט, ליהנות מקצב התופים, ולצפות על הים הפתוח שמולנו.


מתופפים על דרבוקות בחוף התופים |10|.

בחוף התופים |10| מסתיים סיורנו. אל המכונית שבמגרש החנייה ברחוב ברנר |1| נחזור במונית, או ברגל: נחצה את רחוב הירקון, נחזור ברחוב יצחק אלחנן בדרך שהגענו בה קודם לכן, עד שנגיע לפינת רחוב הכרמל. כאן נפנה שמאלה, ונלך דרך רחוב הכרמל ושוק הכרמל (שכבר נסגר בדרך כלל) אל כיכר מגן דוד |2|, וממנה אל מגרש החנייה |1|.

המסלול מופיע בספר
"תל-אביב - מסלולים, אתרים וסיפורים".

סיורים בתל אביב: לקראת שבת בתל-אביב העיר תל-אביב מתכוננת לשבת
לרכישת הספר לחץ/י כאן

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
4-3 שעות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-3.5 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים לכל עונות השנה.
סוג המסלול
סוג המסלול
חד כיווני.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
איפה חונים?

מגיעים לרחוב בלפור במרכז תל-אביב, וממנו פונים ימינה ואחר כך שמאלה לרחוב ברנר. את המכונית מחנים במגרש החנייה |1| הנמצא במקום (החנייה בתשלום). ממגרש החנייה ממשיכים ברחוב ברנר עד לפינת רחוב אלנבי, פונים ימינה והולכים 3-2 דקות עד לכיכר מגן דוד |2| נקודת ההתחלה של הסיור.

איך מגיעים עם תחבורה ציבורית?

קווים 13 או 18 ממסוף 2000 (רכבת מרכז) וקו 32 מהתחנה המרכזית החדשה, מגיעים לרחובות המלך ג'ורג' ואלנבי, הסמוכים לנקודת ההתחלה של הסיור.