facebook
:
IMG_2920
blank
המסלול הקצר, אל עין צובה ותל צובה:

מטיילים שמעוניינים במסלול קצר יותר, יכולים לטייל רק בחלקו הראשון של המסלול, בין המעיין עין צובה |4| למצודה הצלבנית בתל צובה |9|.

קרא עוד
טיפ קטן - להכין לימונדה קרה:

לאורך הדרך מתל צובה לכפר עין רפה, פזורים עשרות עצי לימון. את הלימונים, שמבשילים בתחילת עונת החורף, אפשר לקטוף ומהם ניתן להכין לימונדה נהדרת.

קרא עוד
מעניין לדעת - תל צובה:

תל צובה, שאליו נטפס בשביל המסומן בכחול, ושממנו נשקיף על חלקם הצפוני של הרי יהודה, מזוהה כמקום ישוב יהודי קדום מימי יהושע בן-נון שהתקיים עד ימי התלמוד.

קרא עוד

הסטף ועין נקובא... בין בוסתנים ותצפיות בהרי יהודה, מחניון הסטף לעין נקובא

חזרה
"גן נעול, אחתי כלה; גל נעול, מעין חתום. שלחיך פרדס רמונים, עם פרי מגדים" (שיר השירים ד', 12-13).

***לתשומת לבכם: נכון לחודש אפריל 2021 מוקדי העניין העיקריים במסלול זה סגורים, ולכן המסלול אינו מומלץ. כמו כן בסיום המסלול יש חציבה מאסיבית בסלא שלא מאפשרת לרדת בנוחות משביל ההליכה אל המכונית*** מהסטף לעין נקובא - הרי יהודה היו מאז ומעולם אזור חקלאי פורה. המעיינות הרבים והאדמות הפוריות, הביאו את תושבי האזור לטעת באזור מטעים, כרמים ובוסתני פרי. מסלול הטיול מחניון הסטף לעין נקובא, מוליך אותנו בין בוסתנים, אל ביקור במעיין היפהפה עין צובה. לאחר מכן נטפס לראשו של תל צובה, "ההר היפה", נשקיף אל הנוף הרחב, ונשוטט בין חדרי המצודה העתיקה ששכנה בראש התל. לקראת סוף המסלול נרד בשבילים מפותלים מול נוף נהדר, אל הכפר עין נקובא. השילוב בין הבוסתנים העשירים והנוף רחב הידיים, הופך את הטיול בחלקם הצפוני של הרי יהודה, לחוויה נפלאה. המסלול מסדרת ספרי הטיולים "אל ארץ אהבתי - 115 המסלולים היפים בישראל", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן


מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
הסטף ועין נקובא... בין בוסתנים ותצפיות בהרי יהודה, מחניון הסטף לעין נקובא
arrow נקודת מוצא: חניון הסטף.   arrow נקודת סיום: הכפר עין נקובא, סמוך למחלף חמד.   arrow סוג המסלול: חד כיווני.   arrow אופי המסלול: מתאים לקבוצות קטנות, לזוגות ולמיטיבי לכת.   arrow דרגת הקושי: בינונית.   arrow עונה מומלצת: מתאים לכל עונות השנה. לא מומלץ בימות גשם או אחריהם, בגלל סכנת החלקה.   arrow אורך המסלול: כ-4.5 קילומטר.   arrow משך הטיול: כ-3 שעות.   arrow אופי ההליכה: המסלול עובר בשבילים צרים ורחבים לסירוגין. חלקו הראשון של המסלול בעלייה מתונה, וחלקו השני בירידה, שחלקים ממנה תלולים. המסלול חשוף לשמש לכל אורכו.   arrow עומס: עין צובה עמוס בשבתות ובחגים. שאר המסלול לא עמוס בדרך כלל.   arrow ניקיון המסלול: נקי בדרך כלל.   arrow ציוד מומלץ: פנס, סנדלים להליכה במים.   arrow תשלום ושעות פתיחה: הכניסה לעין צובה בתשלום ובתיאום מראש. שאר המסלול ללא תשלום וללא הגבלת שעות.   arrow טלפון לתיאום הביקור: 02-5347000.   arrow מפת סימון שבילים: מספר 9 – מבואות ירושלים.   arrow מסלול קצר: יש, אל עין צובה ותל צובה.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
הסטף ועין נקובא... בין בוסתנים ותצפיות בהרי יהודה, מחניון הסטף לעין נקובא

איך מגיעים?
מכיוון שהמסלול מתחיל בנקודה אחת ומסתיים באחרת, יש צורך בשתי מכוניות.
מגיעים למחלף חמד על כביש מספר 1, ופונים בו דרומה לכיוון עין חמד. המגיעים מכיוון תל אביב יורדים במחלף, ומיד פונים ימינה ושוב ימינה |15|, על פי השילוט לעין רפה ועין נקובא. המגיעים מירושלים יורדים במחלף, ובתוך כ-200 מטר מגיעים למעגל תנועה. במעגל התנועה פונים פניית פרסה, חוזרים לאותו כיוון ממנו באנו, וממשיכים עם הכביש שמתעקל ימינה. עוברים בגשר מעל כביש מספר 1, ומיד אחריו פונים ימינה על פי השילוט לעין רפה ועין נקובא |15|. נוסעים בכביש הגישה לכפרים, חולפים על פני מעגל תנועה, ואחרי כ-850 מטר מתקרבים לגשר קטן וישן. את המכונית הראשונה מחנים ברחבה, בצד ימין של הכביש |14|. עם המכונית השנייה חוזרים למחלף חמד, ופונים בו ימינה לכיוון ירושלים. עולים בכביש מספר 1 כ-1.7 קילומטר, וכשמגיעים למחלף הראל, פונים ימינה. ברמזור הראשון, אליו מגיעים מיד, פונים ימינה לכיוון הקסטל ובית החולים הדסה עין כרם. נוסעים בכביש הצר, חולפים על פני כמה מעגלי תנועה בתוך שכונת הקסטל, ואחרי שיוצאים ממנה, ממשיכים בכביש המתפתל. אחרי מעט יותר מ-3 קילומטר מהרמזור, מגיעים למעגל התנועה בצומת הר איתן |1|. במעגל התנועה ממשיכים ישר לכיוון הסטף. עולים בכביש הצר שמתעקל שמאלה, ומחנים את המכונית השנייה בחניון הגדול |2|.


תל צובה והכתובת "החקלאות תנצח" בשיפוליו

אל המעיין והמצודה של קיבוץ צובה
כ-2.5 קילומטר, 2-1.5 שעות

את מסלול הטיול בין בוסתנים ותצפיות בהרי יהודה, אנו מתחילים במגרש החנייה הגדול של אתר הסטף. במסלול זה לא ניכנס לאתר היפהפה, אלא נחזור באותה דרך בה נסענו, אל מעגל התנועה בצומת הר איתן |1|. לשם כך נצא ממגרש החנייה, נפנה ימינה ונרד 7-5 דקות בכביש הצר, עד שנגיע למעגל התנועה. נחצה את הכביש מצידו השמאלי של המעגל, נעבור את הפנייה לקיבוץ צובה, ונפנה שמאלה אל שביל ברור, המסומן בירוק. נדלג על פני שער שמונע כניסת מכוניות לשטח, ונתחיל ללכת בשביל הרחב. בתחילה נעלה במתינות, נמשיך עם השביל שמתעקל ימינה ושמאלה, ובמהרה נרד בין השיחים שסביבנו. כעבור כ-5 דקות נגיע לצומת שבילים, ונמשיך בה ישר. השביל הופך צר יותר, וחלקים ממנו מוצלים תחת העצים שמסביב. מטעי התפוחים והאגסים של קיבוץ צובה, מלווים אותנו משמאל, ואנו עולים במתינות, כשמולנו מתנשא תל צובה. למרגלות התל תלוי שלט גדול, "החקלאות תנצח", המלמד על אופיים ותפיסת עולמם של אנשי קיבוץ צובה. אחרי 5-4 דקות נוספות נגיע לעץ חרוב גדול, ולצומת שבילים |3|.


נכנסים לעין צובה דרך מדשאות יפות

נפנה שמאלה בעקבות השביל המתון, המסומן בירוק, ובמהרה נגיע למחסום אבנים. נחצה את המחסום, ונפנה עם השביל המסומן בירוק שמאלה, על פי השילוט לעין צובה. נעלה במתינות בשביל הצר והחשוף לשמש, ואחרי 4-3 דקות נוספות נעזוב את השביל המסומן, ונפנה שמאלה בעקבות השילוט הברור למעיין. במהרה נגיע לרחבת הכניסה לעין צובה |4|. את פנינו יקבלו מדשאות יפות, המוקפות בוסתנים של עצי פרי. נמצא פינה יפה לשבת, ננוח מעט, ולאחר מכן נרד אל מבנה האבן היפה, בתוכו נמצא המעיין. מי המעיין עין צובה נובעים מתחת לפני הקרקע, וזורמים במערכת ניקבות ומנהרות תת קרקעיות. פתח הכניסה אל המערכת נעול, ולכן מומלץ לתאם את הביקור מראש, שכן הביקור מתחת לפני הקרקע מרתק ביותר. לאחר שיורדים דרך הפתח הצר, והולכים במנהרה באורך כ-30 מטר, מגיעים אל אולם תת קרקעי חצוב בסלע, שנבנה כנראה בתקופה ההרודיאנית. מי המעיין זורמים על קרקעית האולם והמנהרה, ויוצאים אל בריכה רדודה. בריכה זו שימשה לאורך השנים כסביל, שוקת למילוי מים ולהשקיית העדרים. מי שלא נכנס לביקור מתחת לפני האדמה, יכול להגיע את הבריכה מבחוץ, לשכשך בה רגליים, ולשבת תחת עצי הפרי שסביב המעיין. בשיא החורף פורחים עצי השקד הרבים שמסביב, ויוצרים מראה משובב נפש. נשב למנוחה באחת הפינות המוצלות, ונראה היכן מוזכרת צובה בתנ"ך.


בריכת השכשוך בעין צובה |4|

לקראת סוף ימיו של דוד המלך, כותב הסופר המקראי רשימה של 37 'גיבורים' ששירתו את דוד. יש סוברים שגיבורי דוד היו מפקדים בכירים, שהיו מקורבים לדוד וניהלו את צבאו. אחרים מעריכים, כי גיבורי דוד היו לוחמים אמיצים שהכריעו קרבות. על פי התפיסה השנייה, דומה הדבר לרשימה של מקבלי ציונים לשבח (צל"שים), אותם העניק דוד לאורך שנות מלכותו. גיבורי דוד הגיעו ממקומות שונים ברחבי הארץ, חלקם מוכרים לנו וחלקם לא. אנו מזהים גיבורים מתקוע שבהר חברון, מענתות שבמדבר יהודה, מנטופה שבגליל התחתון, ממעכה שנמצאת באצבע הגליל, ומגבעת בני בנימין שמצפון לירושלים.
אחד מאותם גיבורים, יגאל בן-נתן, הגיע מהכפר צובה: "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד... יִגְאָל בֶּן-נָתָן מִצֹּבָה" (שמואל ב', כ"ג, ח, כו). המקרא אינו מספק לנו נתונים על יגאל בן-נתן עצמו או על המעשים בגינם זכה להיכלל ברשימה המכובדת. הדבר היחיד שאפשר ללמוד מפסוק זה הוא, שבתקופת בית ראשון הייתה עיר מקראית בשם צובה, ששכנה ככל הנראה סמוך למעיין בו אנו נמצאים.


הניקבה התת קרקעית בעין צובה

אחרי המנוחה בעין צובה |4|, נחזור אל השביל המסומן בירוק, נפנה בו שמאלה ונעלה במתינות לכיוון חניון היובל. העלייה בשטח הפתוח נמשכת כ-10 דקות, וכל אותו זמן נראה את תל צובה לפנינו. נחלוף על פני חניון היובל המסודר, נמשיך עם השביל שמתרחב, ונפגוש כביש צר הפונה לימין או לשמאל |5|. נפנה שמאלה בכביש הצר, נעבור בין כרמים ומטעים השייכים לקיבוץ צובה, ונעלה במתינות בדרך החשופה לשמש. 
אחרי 5-4 דקות, פונה השביל המסומן בירוק ימינה |6|, ומקיף את תל צובה. אנחנו נמשיך ישר בכביש המשובש, ואחרי 4-3 דקות נוספות, נראה משמאלנו את השלט "החקלאות תנצח", עליו צפינו קודם לכן. מיד אחריו נפנה ימינה לשביל צר, המסומן בשחור |7|. אחרי כ-100 מטר נפנה שמאלה לשביל צר נוסף, שמסומן בכחול ומטפס אל ראש התל |8|.


מטפסים על שרידי המצודה בתל צובה |9|

השביל הצר והמפותל עובר בין שרידי הכפר הערבי סובא, ששכן כאן עד מלחמת העצמאות, ובין קירות אבן מרשימים של המצודה הנישאת מעלינו. נעלה בשביל ובתוך דקות ספורות נביט לאחור, ונהנה מתצפית מרשימה על חלקם הדרומי של הרי יהודה המיוערים והירוקים, על העיר ירושלים ועל שכונת עין כרם שמתחתיה. לאחר מכן נמשיך לטפס, ונגיע אל שרידי המבצר, שנישאים בראש התל |9|. נשוטט בין החורבות המרשימות שעדיין עומדות על תילן, ונתבונן בבנייה בקשתות ובאבנים הענקיות ששימשו את הבנאים. בחלקו הפנימי של המבצר, ישנה חריטה קטנטנה של סוס, שנחרטה ככל הנראה על ידי חייל צלבני ששמר במבצר, לפני כ-800 שנים. החריטה נמצאת בראשה של אבן אפורה, בקיר הפנימי הימני של המבצר, וצריך להתאמץ כדי למצוא אותה. מומלץ לטפס על אחד הגגות ולהשקיף על הנוף הנפלא. הרי יהודה העמוסים חורש טבעי, מקיפים אותנו מכל עבר, וביניהם פזורים יישובים רבים. מצפון וממערב גולשים מטעי זיתים וכרמי ענבים על מורדות ההרים, דבר המשווה לנוף אווירה ים תיכונית. ממזרח נראות שכונותיה המערביות של ירושלים, כאשר הכניסה לעיר מסומנת על ידי גשר המיתרים. אם נפנה את מבטנו שמאלה, נבחין בשורה של נקודות גבוהות, עליהן בנו הצלבנים מצודות נוספות. הקסטל נראה בבירור, ומאחוריו באופק, ההר הגבוה של נבי סמואל. ממערב ומדרום נראה את קיבוץ צובה שנמצא למרגלותינו, את הר איתן הירוק מאחוריו, ואת היישובים אבן ספיר ועין כרם שבעמק נחל שורק. נשב למנוחה מול הנוף, ונספר על המבצר המרשים בו אנו נמצאים.


שרידי המצודה הצלבנית המרשימה מקבלים את פנינו

בשנת 1099 כבש הצבא הצלבני את ארץ ישראל ואת ירושלים, והחזיר את השליטה הנוצרית בארץ הקודש. כדי לשמור על השליטה שלהם בארץ, בנו הצלבנים מצודות ומבצרים רבים, בהם ישבו החיילים והאבירים. המבצרים נבנו סמוך לדרכים חשובות, ובראש הרים שצופים עליהן, וכך הגנו האבירים על הדרכים הראשיות. באזור הרי יהודה בנו הצלבנים שורה של מצודות מרשימות, ששמרו על הדרכים העולות לירושלים. בצפון הרי יהודה נבנתה מצודה על "הר השמחה", המוכר היום בשם נבי סמואל. לצד הדרך הראשית נבנו מצודות באבו גוש ובעין חמד (אקווה בלה, "המעיין היפה"). מצודה אחרת נבנתה בראש ההר, המכונה עד היום בשם קסטל, שפירושו טירה או ארמון. על הגבעה בה אנו נמצאים, נבנתה מצודה נוספת, שזכתה להיקרא בשם "בלמונט", ההר היפה. לאחר שהמצודה חרבה בידי כוחותיו של המצביא האיובי צאלח' א-דין, נבנה על חורבותיה כפר ערבי בשם סובא. הכפר שכן על מורדות הגבעה במשך מאות שנים. בזמן מלחמת העצמאות, שימש הכפר בסיס לכוחות הערבים שניסו לחסום את הדרך שהובילה לירושלים. במסגרת מבצע דני, שנערך בחודש יולי 1948, נכבש הכפר על ידי כוחות פלמ"ח. אותם לוחמים שהשתתפו בקרב, החליטו תוך כדי המלחמה להקים יחד קיבוץ, במקום בו נהרגו חבריהם. זהו קיבוץ פלמ"ח-צובה שנמצא למרגלותינו.


משקיפים מתל צובה מזרחה, על הרי יהודה

יורדים בין כרמים מול הנוף

כ-2 קילומטר, כשעה עד שעה וחצי

לאחר המנוחה והתצפית במצודת בלמונט |9|, נרד באותה דרך בה עלינו, אל השביל הרחב שלמרגלות תל צובה |7|. לאחר מכן נפנה שמאלה, ונרד בכביש המשובש מספר דקות, עד למפגש עם השביל הרחב המסומן בירוק, שמקיף את התל |6|. נפנה שמאלה בשביל הרחב, על פי השילוט לעין חמד. נעבור את המחסום האדום שבכניסה לשביל, ונרד בשביל המתפתל מול הנוף. אחרי כ-200 מטר נגיע למזלג שבילים, ונפנה אל השביל הימני, המסומן בירוק. נמשיך לרדת בעיקולים חדים 7-5 דקות נוספות, עד למפגש עם שביל סלול אך משובש |10|. כאן נפנה שמאלה ומיד בפנייה חדה ימינה, ובתוך כמה עשרות מטרים נעבור שער הרוס. נלך בעקבות השביל המסומן שמתעקל שמאלה, ונרד בין הכרמים. בכל פיצולי השבילים שנפגוש מעכשיו, נעקוב אחרי סימון השבילים הירוק, ובתוך 12-10 דקות נגיע אל פינת הגעגועים ליצחק רבין |11|. ניכנס דרך שער ברזל אל פינת ההנצחה, ונוכל לשבת למנוחה לצד שולחן פיקניק בודד, שממוקם בין עצי זית וחרוב. לאחר מכן נמשיך לרדת בשביל המסומן בירוק, לצד עצי הזית, ואחרי כ-50 מטר נראה משמאלנו שני פתחים בקיר הסלע הארוך, וביניהם גומחה קטנה. ניכנס אל הפתח השני, ונמצא את עצמנו בין שני חדרים, חדר מבוא מלבני ובו שלושה פתחים, שמובילים לחדר ריבועי, גדול יותר. זוהי מערת קבורה טיפוסית ויפה מתקופת בית ראשון. ננצל הזדמנות זו כדי לספר וללמוד על תהליך הקבורה היהודי לפני כ-3,000 שנים.


משקיפים צפונה על הכפר אבו גוש וסביבותיו

האופן שבו קוברים את המתים, שונה מתרבות אחת לשנייה, וניתן ללמוד ממנו רבות גם על החיים בכל תקופה ותקופה. בתקופת האבות ובימי בית ראשון, הייתה הקבורה המשך ישיר לחיים עצמם. החיים התנהלו באופן משפחתי ופטריאכלי, וכך התנהלה גם הקבורה. את המתים היו קוברים כמו היום, מחוץ לערים ולמחנות. בני העם הפשוט נקברו באדמה, וקיימו באופן מוחשי את הציווי האלוהי "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג', יט). לעומתם, המכובדים והאמידים נקברו במערות קבורה, כמו זו שאנו יושבים לידה. בתלמוד הירושלמי, ישנו הסבר מפורט כיצד התבצעה הקבורה בימי בית ראשון.
"אמר רבי מאיר: מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו. בראשונה היו קוברין אותן במהמורות. נתאכל הבשר, היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים. אותו היום היה מתאבל ולמחר היה שמח לומר שנינוחו מן הדין" (תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ראשון, דף ה).
בשלב הראשון היו מכניסים את הנפטר למערה, ומשכיבים אותו על דרגש סלע, המכונה אצטבה. לאחר שהבשר היה מתכלה, היו אוספים את העצמות ומכניסים לחלל קטן, מאספה, שהיה בכל חדר קבורה. במאספה היו מצטברות העצמות של כל בני המשפחה. כך מתפרשים לנו באופן ברור ומוחשי, הביטויים הנפוצים "נאסף אל עמיו" ו"נאסף אל אבותיו", ביטויים שנאמרו על כל אחד מאבותינו וכן על משה ואהרון. כך ניתן גם להבין מדוע נקברו השופטים גדעון ושמשון בקברי אבותיהם יואש ומנוח.


העיר מבשרת ציון, ומאחוריה נבי סמואל

לאחר ההסבר לצד מערת הקבורה, נרד עוד כ-50 מטר עד שנגיע למפגש עם שביל שקוף, המסומן על טרסה שבורה מימין. נטפס על הטרסה השבורה, נפנה שוב ימינה, ונגיע אל במת סלע גדולה ומרשימה |12|. אורכה של במת הסלע כ-50 מטר, רוחבה כ-15 מטר, ובמרכזה חצובים מתקנים חקלאיים שונים, גתות וגרנות. על הסלע שניצב בצידה הדרומי של הבמה, ישנו שלט שמסביר כי זהו אתר הנצחה לזכרו של נדב ישראלי, בן קיבוץ צובה, שנהרג בלבנון בשנת 1991. נעמוד על הבמה, ונהנה מתצפית יפה נוספת. מדרום מתנשא תל צובה, ממנו הגענו, ולמרגלותינו נראה את הכפרים עין רפה ועין נקובא, אליהם מועדות פנינו. אחרי שננוח מול הנוף, נחזור אל השביל המסומן בירוק, ונתחיל לרדת בתלילות לעבר הכפר עין נקובא. נרד במדרגות סלע גבוהות, וניזהר שלא להחליק. אחרי 15-10 דקות של ירידה תלולה, נגיע לשביל עפר |13|. נפנה שמאלה, נלך עוד דקות ספורות, וניכנס אל הכפר מצידו האחורי. נלך בין בתי הכפר, ובמהרה נגיע אל הכניסה הקדמית של הכפר, שם ממתינה לנו המכונית.


עומדים על במת הסלע, ומביטים לאחור על תל צובה שמעלינו

המסלול הקצר, אל עין צובה ותל צובה:
כ-2.2 קילומטר, כשעתיים

מטיילים שמעוניינים במסלול קצר יותר, יכולים לטייל רק בחלקו הראשון של המסלול, בין המעיין עין צובה |4| למצודה הצלבנית בתל צובה |9|. לשם כך צריך להגיע עם המכונית לחניון היובל. מצומת הר איתן פונים צפון-מערבה לכביש 395, לכיוון צובה (ימינה לבאים מכיוון מבשרת ציון). נוסעים כ-2.2 בכביש המפותל, פונים ימינה ונכנסים לקיבוץ צובה. נוסעים כ-700 מטר, עד לרחבת חנייה גדולה, שסביבה בנויים מפעלי התעשייה של הקיבוץ. חוצים את הרחבה, וממשיכים ישר בצמוד למבני התעשייה שמצד שמאל, עד שמגיעים לדרך סלולה, שבכניסה אליה מוצב תמרור "דרך ללא מוצא". לאחר כ-300 מטר, חולפים על פני תל צובה הנישא משמאל לדרך. נוסעים עוד כ-500 מטר, ופונים ימינה לדרך עפר המסומנת בירוק |5|. יורדים מעט, ומגיעים לחניון היובל שנמצא בצידה הימני של הדרך. מחניון היובל יורדים כ-10 דקות בשביל המסומן בירוק, ופונים ימינה בעקבות השילוט המוביל לעין צובה. אחרי הבילוי במעיין |4|, חוזרים באותה דרך אל חניון היובל. חולפים על פניו, ובצומת ה-T שאחריו |5| פונים שמאלה בכביש המשובש. עולים על פי ההנחיות שבמסלול הארוך, עד לראש תל צובה |9|, ונהנים מהנוף הנהדר ומהשרידים הארכיאולוגיים המרשימים. לאחר הביקור בתל, חוזרים באותה דרך אל המכונית שממתינה לנו בחניון היובל.

מסלולים נוספים באיזור
Map
לצפיה בנתוני המסלול המקוצר
דרגת קושי
דרגת קושי
בינונית.
משך הטיול
משך הטיול
כ-3 שעות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-4.5 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים לכל עונות השנה. לא מומלץ בימות גשם או אחריהם, בגלל סכנת החלקה.
סוג המסלול
סוג המסלול
חד כיווני.
רחצה במים
רחצה במים
יש. טבילת רגליים בלבד בעין צובה.
דירוג בכוכבים
דירוג בכוכבים
*****
למי מתאים המסלול?

קבוצות גדולות

קבוצות קטנות

משפחות

זוגות

מיטיבי לכת

רכב שטח

אופניים

בקרבת מקום - גן לאומי הקסטל:

הגן הלאומי הקסטל הינו אתר מוכר, בעיקר בגלל הקרבות שנערכו עליו במהלך מלחמת העצמאות. סיפורי הקרבות על הקסטל ארוכים מאוד, ותוכלו ללמוד עליהם מדף המידע המחולק בכניסה לאתר ומהשילוט המלווה את העלייה לפסגת ההר. הביקור באתר כולל טיפוס קצר ולא קשה אל פסגת ההר, וסיור שאורכו כשעה בין תעלות, בונקרים, שרידי מבצר צלבני ודגמים הממחישים את הקרבות שהיו במקום. כדי להגיע לקסטל יש לפנות במחלף הראל שבכביש מספר 1 לכיוון דרום, במעגל התנועה הראשון, בתוך הקסטל, לפנות ימינה ובפנייה הבאה שוב ימינה על פי השילוט. הכניסה בתשלום, שעות פתיחת השמורה:בקיץ 17:00-08:00, בחורף 16:00-08:00. טלפון לבירורים: 02-5330476.