facebook
:
IMG_2920
blank
המסלול הקצר, סביב פסגת הר ברקן:

מטיילים שמעוניינים במסלול מעגלי וקצר יותר, יכולים להסתפק במכונית אחת, ולהחנות אותה בנקודת המוצא של המסלול, בחניון הר ברקן |1|.

קרא עוד
מעניין לדעת - כמה דברים על אירוס לגלבוע:

את פרחי אירוס הגלבוע אנו פוגשים לאורך המסלול מהר ברקן להר שאול, בראשית עונת האביב, וכלן ראוי שנכיר אותם קצת יותר: אירוס הגלבוע הוא אחד הפרחים הגדולים בישראל: עמוד הפריחה שלו מגיע עד לגובה של 90 סנטימטר והפרח עצמו מגיע עד לקוטר של 20 סנטימטר.

קרא עוד

רכס הגלבוע... מצפים מרהיבים ופריחה עשירה בשבילי הגלבוע

חזרה
"ויקבצו פלשתים, ויבאו ויחנו בשונם; ויקבץ שאול את-כל ישראל, ויחנו בגלבע" (שמואל א', כ"ח, 4).

רכס הגלבוע - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם", כך קונן דוד המלך על שאול ועל יהונתן בנו, לאחר שנהרגו במלחמה על רכס הגלבוע. מסלול הטיול בשבילי הגלבוע, מהר ברקן להר שאול, עובר בתוך פריחה עשירה בשלל צבעים, ומוביל אותנו אל תצפיות נהדרות על העמקים הצבעוניים שמסביב. הטיול המרגש והצבעוניות הרבה, מעלים את השאלה, האם הוסרה קללתו של דוד מעל ההרים הירוקים של הגלבוע? המסלול מסדרת ספרי הטיולים "אל ארץ אהבתי - 115 המסלולים היפים בישראל", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
רכס הגלבוע... מצפים מרהיבים ופריחה עשירה בשבילי הגלבוע
arrow נקודת מוצא: חניון בר ברקן, בראש רכס הגלבוע.   arrow נקודת סיום: חניון הר שאול, סמוך לדרך נוף גלבוע.   arrow סוג המסלול: חד כיווני, כולל חלקים קצרים של הלוך-חזור.   arrow אופי המסלול: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, למשפחות ולמיטיבי לכת.   arrow דרגת הקושי: קלה-בינונית.   arrow עונה מומלצת: חורף ואביב.   arrow אורך המסלול: כ-7 קילומטר.   arrow משך הטיול: 4-3.5 שעות.   arrow אופי ההליכה: המסלול עובר בשבילים צרים ורחבים לסירוגין, חלקם מוצלים וחלקם חשופים לשמש. המסלול כולל עליות וירידות מתונות.   arrow עומס: חניוני הר ברקן והר שאול עמוסים בשבתות, בחגים ובחופשות.   arrow ניקיון המסלול: נקי בדרך כלל.   arrow ציוד מומלץ: תנ"ך.   arrow תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות.   arrow מפת סימון שבילים: מספר 3 – הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.   arrow מסלול קצר: יש, סביב פסגת הר ברקן.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
רכס הגלבוע... מצפים מרהיבים ופריחה עשירה בשבילי הגלבוע

איך מגיעים?
נוסעים בעמק יזרעאל על כביש 675, ובשער הגלבוע פונים מזרחה לכביש 667, המכונה דרך נוף גלבוע. עולים בכביש המפותל אל רכס הגלבוע, ולאחר כ-5.6 קילומטר מגיעים לפנייה שמאלה, לכיוון הר שאול |13|. עולים כקילומטר בכביש צר, המסומן באדום, ומחנים את המכונית הראשונה בחניון המסודר |12|. עם המכונית השנייה חוזרים לדרך נוף גלבוע |13|, פונים בה שמאלה, וממשיכים לעלות לעבר הר ברקן. אחרי כ-4.8 קילומטר נוספים, מגיעים לפנייה ימינה להר ברקן |1|. פונים ימינה אל החניון המסודר שלמרגלות מגדל התצפית |2|, ומחנים בו את המכונית.


צבעוני אדום בוהק למרגלות הר ברקן

מסתובבים סביב הר ברקן
כקילומטר, כ-45 דקות עד שעה

את מסלול הטיול בשבילי הגלבוע, אנו מתחילים בחניון הר ברקן |2|. ממקום החנייה נחזור כ-50 מטר אל הכביש בו נסענו |1|, ונחצה אותו לצידו השני. כאן נפגוש בשביל מסומן באדום, שפונה ימינה או שמאלה. בהמשך המסלול נחזור לכאן ונפנה שמאלה לעבר הר שאול, אך כעת נפנה ימינה אל שביל הפריחה, הסובב את הר ברקן. מסוף הסתיו ועד ראשית האביב, מתכסים השטחים שלצד השביל, בלבלוב ופריחה. הפרחים מעורבים זה בזה ונראים כאילו נשתלו ביד אדם, כמו בעציץ או באדנית. בסתיו פורחים הכרכומים והסתווניות, ואחריהם עולות ופורחות הרקפות הורודות. בחודש פברואר מציפות את השטח כלניות אדומות וסביבן מרגניות וצהרונים, ומעט לאחר מכן נמצא כאן נוריות, צבעונים מרשימים, קחוונים וחרציות. עם בוא האביב, נראה לאורך השביל כמה פרחי איריס הגלבוע יפהפיים ומרשימים במיוחד. כאשר נרים את ראשנו ונסתכל על הנוף, יקיף אותנו מראה צבעוני וירוק. נלך כ-500 מטר בשביל שיורד במתינות, עד שנגיע למצפור נהדר |3|. נשב לנוח במצפור, ונשקיף על השדות החקלאיים בחלקו המערבי של עמק חרוד, ביניהם פזורים קיבוצים ומושבים. בחלקו המזרחי של העמק נמצאת העיר בית שאן, ומאחוריה בולט רכס הרי הגלעד שבעבר הירדן המזרחי. זהו המקום לספר מעט על רכס הגלבוע, בו אנו מטיילים.


פרחי איריס הגלבוע פורחים לצד השביל

רכס הגלבוע הוא יחידת נוף חריגה בארץ ישראל. הרכס מתרומם בתלילות מעל בקעת הירדן שממזרח, והוא נמתח כמו קשת מוארכת עד מעל עמק חרוד שמצפון. הבדלי הגבהים בין פסגות הגלבוע למישורי העמקים שסביבו, מגיעים עד ל-700 מטר. הפרשים אדירים אלו הם תוצאה של שבר (העתק) גיאולוגי, שנוצר בשולי השבר הסורי-אפריקני. בקו השבר נוצרה התרוממות חדה של רכס הגלבוע, בעוד סביבתו נותרה נמוכה.
למרגלות הגלבוע נמצאת נקודת החיבור בין עמק יזרעאל לבקעת הירדן, ולאורך הדורות זו הייתה נקודת הכניסה הראשית לארץ ישראל. דבר זה הפך את רכס הגלבוע למקום אסטרטגי, בו היה חשוב לשלוט. יחד עם זאת, הגלבוע מעולם לא היה אזור מיושב. הדרכים הראשיות שנכנסו לארץ ישראל, היו צריכות לעקוף את הרכס הגבוה ממזרח ומצפון, והפכו את ההתיישבות עליו למבודדת. גם היעדר מקורות מים זמינים על הרכס הגירני, לעומת שפע המעיינות הנובעים למרגלותיו, בעמק חרוד, הובילו להקמת יישובים בעיקר במורדות הרכס. כך הפך הגלבוע במשך השנים, לאזור מרוחק ונטוש. לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים, והם שימשו בסיסים לכנופיות הערביות. במלחמת העצמאות כבש צה"ל את חלקו הצפוני של הגלבוע, ובמלחמת ששת הימים השלימה מדינת ישראל את כיבושו. גם כיום מיושב הגלבוע בדלילות, ויש בו 4 יישובים יהודיים בלבד: מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע וגן נר. רוב השטח מהווה שמורת טבע נהדרת, עמוסה בשטחים פתוחים יפהפיים.


יושבים מול הנוף הנפלא של העמק

מהמצפור נמשיך בעקבות השביל המסומן באדום. נעבור בין פרחי איריס הגלבוע, הפורחים בחודש מרץ, ובמהרה נחצה שוב את כביש דרך נוף גלבוע |4|. נטפס במדרגות סלע מסודרות, נעבור ליד בור מים עתיק חצוב בסלע. כדאי להציץ פנימה ולגלות את הרקפות שפורחות בתוכו. נמשיך ללכת, נעבור ליד גת, מתקן חקלאי חצוב בסלע להכנת יין, ובתוך רגע נגיע לפיצול שבילים. שביל מסומן בירוק פונה שמאלה, ואילו אנו נמשיך בשביל המסומן באדום, ונלך עוד כ-100 מטר עד שנגיע אל מגדל התצפית שבראש ההר. נטפס אל ראש המגדל, ונהנה מתצפית מרשימה ביותר לארבע רוחות השמיים. הרי השומרון צמודים אלינו מדרום, העיר בית שאן משתרעת ממזרח, ומעבר לה מתרוממים הרי הגלעד. מצפון נפרש עמק חרוד, ומאחוריו רכס גבעת המורה והר תבור. ממזרח וממערב נמתח הרכס הארוך של הרי הגלבוע, בו נמשיך לטייל. לאחר התצפית הנהדרת נרד מהמגדל, נחזור אל מגרש החנייה |2|, ונמשיך במסלול.


רקפות עולות בין הסלעים, בשביל הפרחים סביב הר ברקן

מול נופים צבעוניים עוצרי נשימה
כ-6 קילומטר, 3-2.5 שעות

מהחניון נרד שוב אל הכביש |1|, נחצה אותו, ובמפגש עם השביל המסומן באדום, נפנה שמאלה. נרד בין סלעים ופרחים, ובתוך מספר דקות נחצה דרך עפר המסומנת בשחור |5|. נמשיך בירידה מתונה, בשביל המסומן באדום, וניכנס אל חורשת אורנים מוצלת, שמסתירה לנו מעט את הנוף. הירידה בשביל המסומן באדום נמשכת כ-20 דקות, והופכת תלולה מעט יותר. במהלך הירידה נחצה עוד דרך עפר שאינה מסומנת, ודרך עפר שלישית שמסומנת בכחול |6|. כשנצא מחורשת האורנים, שוב ייפתח לפנינו הנוף הצבעוני של עמק חרוד. השביל ממשיך לרדת בשיפולי ערוץ נחל, ומשני צדדיו פזורים עצים רבים שניתן לנוח בצילם. בימות החורף והאביב תמשיך ללוות אותנו פריחה מרהיבה בצבעי אדום, צהוב וסגול. לאחר כ-10 דקות נוספות של ירידה, נגיע למעיין יבש, המכונה עין הסמל |7|.


רכס הגלבוע מוריק בימות החורף

המעיין נקרא על שמו של סמל המשטרה הבריטית משה רוזנפלד ז"ל, שנרצח בעמק חרוד על ידי כנופיה ערבית בשנת 1936, בראשית פרעות תרצ"ו-תרצ"ט. מעין הסמל נרד כ-10 דקות נוספות, ונגיע אל אחת מנקודות התצפית היפות בגלבוע, מצפור רמי |8|. המצפה היפהפה הוקם לזכרו של רמי בן צבי, תושב עין חרוד, שנפל בלבנון בשנת 1987. ברחבת התצפית יש שני ספסלי עץ, עליהם נוכל לנוח, וליהנות מהנוף. הר שאול נחשף משמאל, מורדות הגלבוע התלולים גולשים אל עמק חרוד הצבעוני, וגבעת המורה נישאת מעליו.
במצפה רמי נפגש השביל המסומן באדום, עם שביל צר מסומן בשחור. נלך במתינות בשביל המסומן בשחור, ובתוך 3-2 דקות נגיע למפגש עם שביל רחב, המסומן בכחול |9|. נפנה ימינה בשביל המסומן בכחול, ונלך מערבה לעבר הר שאול. ההליכה בשביל המסומן בכחול קלה ונוחה, ומלבד מספר עליות מתונות, השביל מישורי לגמרי. בתחילת הדרך השביל מוצל, אך במהרה הצל נעלם ואנו הולכים בשטח פתוח, כשמצד ימין מלווים אותנו נופי העמק הנהדרים. לאחר כ-1.8 קילומטר, שיארכו 40-30 דקות, מתעקל השביל הרחב שמאלה ומיד ימינה, ונכנס לתוך חורשת אורנים יפה ומוצלת |10|. נמשיך ללכת בתוך החורשה עוד כ-30 דקות, עד שנפגוש כביש צר המסומן באדום |11|.


הר שאול והעמק הצבעוני נשקפים מולנו

נפנה ימינה בכביש הצר, ונעלה במתינות במשך 12-10 דקות, עד שנגיע לחניון הר שאול, שנמצא בפסגת ההר |12|. לפני שניכנס אל המכונית הממתינה לנו כאן, נמשיך לסיבוב מעגלי קצר ומרשים בשביל התנ"ך. שביל מסודר יוצא מהחניון לכיוון מזרח, ומוליך אל עבר רחבת תצפית מדהימה, הצופה מזרחה וצפונה, אל עמק חרוד שנמצא למרגלותינו. העמק משובץ בריכות דגים ושדות חרושים, חלקם צבועים בצבע חום עז, ואחרים מוריקים בגידולי החורף השונים. בין השדות פזורים קיבוצים רבים – בית אלפא, חפציבה, בית השיטה, עין חרוד, גבע וכפר יחזקאל. בכיוון צפון-מערב נראה את עפולה עילית, שבנויה על מורדות רכס גבעת המורה. ימינה משם בולט הר עגול, הוא הר תבור. השטחים החקלאיים הצבעוניים, בריכות הדגים התכולות והיישובים הרבים, יוצרים מראה מופלא.
מרחבת התצפית נרד בשביל מדרגות צר, המכונה 'שביל התנ"ך', ומסומן בסימון שבילים ירוק. לאורך השביל פזורים שלטים, המספרים את סיפור מלחמתו של גדעון במדיינים, ואת סיפור מלחמת שאול בפלשתים. השביל יורד לכיוון צפון, ובמהרה מתעקל שמאלה וממשיך בקו גובה אחיד, כשלכל אורך הדרך העמק הצבעוני פרוש לימיננו. נשב למנוחה על אחד הספסלים, נתבשם מהנוף הנהדר, ונספר על הקרב האחרון של שאול המלך נגד הפלשתים, קרב שנערך בגלבוע.


ספסלי התצפית במצפור רמי |8|, מקום מרהיב ביופיו

בזמן מלכותו של שאול המלך, היה עם ישראל עם צעיר יחסית, ששאף לבנות עצמאות מדינית בארץ ישראל. הפלשתים היו אויביו העיקריים של שאול. הם חיפשו דרכים להכניע את צבא שאול, ולהפיל את הממלכה הישראלית. לקראת סוף תקופת מלכותו של שאול, בחרו הפלשתים להתרחק ממישור החוף, ולכבוש את הכניסה המזרחית לארץ ישראל, היא עמק יזרעאל.

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַצָּבָא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל... וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ" (שמואל א', כ"ח, א-ד).

שאול חושש מקרב זה, והולך אל בעלת אוב בעין דור, לשאול לתוצאות המלחמה. הנביא שמואל מתגלה אל שאול אצל בעלת האוב, ומנבא לו שהוא ושלושת בניו יהרגו בקרב הזה, ועם ישראל יובס. למרות הידיעה הקשה על מותו, יצא שאול להנהיג את העם במלחמתו נגד הפלשתים. היינו מצפים כי מלחמה גדולה כל-כך, תתואר באופן מפורט ומדויק. אולם גורל המערכה נקבע בפסוק אחד בלבד.


הולכים לעבר הר שאול שנשקף במרחק

"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל. וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ" (שמואל א' ל"א, א').

מתוך הפסוק הבודד, אפשר ללמוד רבות על אופי המלחמה שהתרחשה כאן. הפסוק מלמד ש"פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל", כלומר הפלשתים היו אלו שתקפו והיו אקטיביים, ואילו אנשי ישראל נסו על נפשם. הפלשתים הצליחו לכפות על שאול וצבאו להילחם בעמק יזרעאל, בתנאים הנוחים יותר להפעלת מרכבותיהם וחיל הרגלים שלהם. אנשי ישראל הרגישו כי ידם של הפלשתים על העליונה, והם נסו ממישורי העמק וטיפסו אל רכס הגלבוע. אך גם המנוסה אל הרי הגלבוע, אולי ממש אל הנקודה בה אנו יושבים כעת, לא היטיבה עם שאול וצבאו. כוחם של הקשתים הפלשתים היה גדול, וחללים רבים נפלו בין העצים והסלעים. קשה לדמיין את ההר השליו והפורח בו אנו נמצאים כשדה קרב וקטל, אך באותה מערכה היו מוטלות ודאי גופות רבות של לוחמים מסביב. היו גם כאלה שהתחבאו בין הסלעים או ניסו להימלט על נפשם מפני צבא הפלשתים החזק. בקרבות הקשים נפלו גם שלושת בניו של שאול. אחרי שהעריך את המצב, הבין המלך שסופו קרב. שאול לא רצה שהקשתים הפלשתים יהרגו אותו ויתעללו בגופתו, ולכן ביקש מנושא כליו שיהרוג אותו בחרבו. נושא כליו של שאול אינו מסכים להרוג את המלך, אך שאול אינו מהסס. הוא מפיל את עצמו על חרבו, ושם קץ לחייו. על מאורע זה כתב נתן אלתרמן את השיר: "הנה תמו יום קרב וערבו":


נופי העמק הפתוחים מלווים אותנו כל הדרך

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה,
עֵת הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ, וְגּלְבֹּעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה.
וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם, לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ,
וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם, מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחֱרָץ.

הקרב נחרץ. למחרת הגיעו הפלשתים אל מקום הקרב בהר הגלבוע, ומצאו את גופותיהם של שאול ושלושת בניו. הם כרתו את ראשו של שאול, ותלו את הגוויות על חומת בית שאן, כדי להכריז על ניצחונם. תושבי יבש גלעד, עליהם הגן שאול בעבר, יצאו בלילה אל חומת בית שאן, הורידו את גוויות שאול ובניו מהחומה, והביאו אותן ליבש גלעד. שם, הם שורפים את הגופות, ומביאים את עצמות המתים לקבורה. כאשר נודע לדוד על מותם של שאול ובניו בקרב, הוא סופד לשאול, מתאבל עליו ומקונן את הקינה הידועה: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב', א').

לאחר שנסיים את הסיפור הקשה, נעלה במדרגות בשביל המסומן בירוק. בתוך דקות ספורות נגיע אל החניון |12|, שם ממתינה לנו המכונית.


שדות ירוקים בעמק חרוד

המסלול הקצר, סביב פסגת הר ברקן
כקילומטר, כ-45 דקות עד שעה

מטיילים שמעוניינים במסלול מעגלי וקצר יותר, יכולים להסתפק במכונית אחת, ולהחנות אותה בנקודת המוצא של המסלול, בחניון הר ברקן |1|. ממקום החנייה יוצאים למסלול מעגלי בשביל הצר, המסומן באדום, כפי שמתואר בחלקו הראשון של המסלול המלא. עוברים בין שלל פרחים צבעוניים, עוצרים למנוחה במצפה המרשים |3|, ולבסוף עולים לתצפית היקפית מהמגדל שמוצב בפסגת הר ברקן. מפסגת ההר יורדים במתינות אל החניון, ומסיימים את המסלול הקצר.

המסלול מופיע בסדרת
'אל ארץ אהבתי' - 115 המסלולים היפים בישראל 


לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

מסלולים נוספים באיזור
Map
לצפיה בנתוני המסלול המקוצר
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה - בינונית.
משך הטיול
משך הטיול
4-3.5 שעות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-7 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
חורף ואביב.
סוג המסלול
סוג המסלול
חד כיווני, כולל חלק של הלוך-חזור.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
דירוג בכוכבים
דירוג בכוכבים
*****
למי מתאים המסלול?

קבוצות גדולות

קבוצות קטנות

משפחות

זוגות

מיטיבי לכת

רכב שטח

אופניים

מושגים:

איריס הגלבוע – מין של פרח האיריס. מין זה ייחודי לארץ ישראל, וגדל בגלבוע וברצועה צרה בצפון השומרון. הפרחים גדולים ושונים זה מזה בצורה, בגודל ובצבע. רוב הפרחים הם בצבע סגול-ארגמן, אך ישנם כאלה שעשויים להיות בהירים או כהים יותר, וישנם אף פרטים "לבקנים" שצבעם צהוב.

סיפור קצר - 40 שנה לאיחוד ירושלים:

אל התצפית הנפלאה מהר שאול על עמק חרוד הגענו אבי ואני, בן דור תשיעי למגורים ולחיים בירושלים, בחודש מאי 2007, כחודש לפני ציון 40 שנה לאיחוד העיר, מאז מלחמת ששת הימים.

קרא עוד